מאת: יוספה פרנקל- תרפיסטית באמנות
את הביטוי המילולי מחליפים הקו, הצבע, הצורה. האמנות פותחת צוהר אל רגשות, חוויות ומאפשרת טיפול גם ברובד הבלתי מודע ממש כמו בחלום, מהווה הדימוי הויזואלי ביטוי כן ואמיתי להילכות הנפש
מאז ראשית ימי ההיסטוריה המתועדת, היווה הביטוי באמצעות דימויים ויזואליים בסיס לכל התרבויות. טיפול באמנות המתבסס על ביטויים של דימויים ויזואליים, הפך למקצוע מוכר בשנות ה-30 של המאה העשרים, והוא שייך למגוון המקצועות הטיפוליים. תרפיה באמנות מאפשרת לחקור בעיות אישיות ולגלות פוטנציאל אישי באמצעות ביטוי מילולי ושאינו מילולי. כך ניתן לפתח יכולות רגשיות ומעשיות דרך החוויה הטיפולית באמנות.
תרפיה באמנות מכירה בתהליך האמנותי, בצורות, בתוכן, ובאסוציאציות – כהשתקפות של התפתחות האינדיבידואל, היכולות שלו, אישיותו, שטחי התעניינותו ומכלול הדברים המעסיקים אותו. התהליך היצירתי יכול להיות אמצעי לבטא וליישב קונפליקטים רגשיים, לפתח מודעות עצמית ולחולל תהליך של צמיחה אישית. טיפול באמנות מהווה הן כלי טיפולי כמו גם כלי אבחוני ויכיל להיעשות באופן אישי או קבוצתי.
מטפלים באמנות עובדים במסגרות קליניות, חינוכיות ושיקומיות, ועם מטופלים בכל הגילאים. הטיפול באמנות יכול להיות הטיפול הבלעדי או להוות טיפול תומך נוסף. על-ידי התבוננות וניתוח של התהליך האמנותי, המוצר האמנותי והתקשורת של המטופל, יכול המטפל באמנות לבנות דיאגנוזה ולהתאים למטופל תוכנית רלוונטית.
המטפל באמנות משלב את הכשרתו ונסיונו באמנות, עם בקיאותו בתיאוריות התפתחות והתנהגות. הוא עושה שימוש בידע בשפת הסמלים ובהבנתו דפוסי התנהגות, יחד עם בקיאותו בשיטות התערבות טיפולית. את כל אלו, הוא מגייס כדי להיענותהן לכוחות והן לצרכים של המטופל.
המשך המאמר כאן
