אין נושאים להציג
לימור: קליניקות להבעה ויצירה להשכרה בנמל תלאביב חדר פרטני וחדר קבוצתי המותאם [...]
ברגמן: ד"ר יהודה ברגמן השוהה בארה"ב נותן הדרכה בתקשורת ווידאו דרך סקייפ [...]
Log in to post a comment.
Name
Comment
סדנת היכרות - טרנספורמציות התפתחותיות
Starts: 9:30
Ends: 13:30, 03/09/2010
More details
סדנא בטיפול והערכה בדמיון מודרך, סיפור חיים ויצירה
Starts: 9:00
Ends: 14:30, 15/09/2010
סדנאת SOULDRAM
Starts: 0:00
Ends: 0:00, 16/09/2010
יום עיון גני "שקד" - מרכז חינוכי-טיפולי לילדים על הספקטרום האוטיסטי
Ends: 0:00, 08/10/2010
יום עיון באוניברסיטת חיפה על טיפול בילדים
Ends: 0:00, 13/10/2010
.
האם אלכס קרטן, מוסיקאי ומומחה לאמנויות לחימה, מצא דרך לטפל בחולי פרקינסון בריקודים במקום בתרופות? אפילו חלק מבכירי הממסד הרפואי לא שוללים זאת. במיוחד אחרי שהם הולכים אליו בעצמם. קרטן, מאסטר באמנויות לחימה ומוסיקאי לשעבר, התחיל לפני 30 שנה ללמוד ולהבין את הקשר בין נשימה, דופק ותנועה ופיתח שיטה טיפולית בשם "ג'יירו קינטיקס" (איזון בתנועה). עם השנים יישם את השיטה על לוקים בפרקינסון.
קישור למאמר כאן
משתתפי הקבוצה יוכלו להעלות ולעבד תכנים רגשיים הקשורים לעולמם, למקומם במשפחה ולהיותם אחים לילדים ובוגרים עם אוטיזם דרך שימוש בכלים מתחום התרפיה בהבעה ויצירה (אמנות ומוסיקה). ההתנסות בקבוצה תיעשה באופן המשלב את כל מימדי החוויה: פיסית, חושית, רגשית ושכלית.
הקבוצה מיועדת לאחים/ות בגילאי 9-12 באיזור השרון.
לפרטים נוספים כאן
מחולי למחול- סיפורו של הקבצן חסר הרגלים מאת: שי גיל
תקציר
המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות.
המעשייה אינה מביאה את סיפורו של הקבצן השביעי-הפיסח, שכשרונו המיוחד והפרדוכסלי הוא הריקוד ואשר בו תלויה השלמת תהליך הריפוי והגאולה של האדם והעולם.
המאמר הנדון מנסה לעמוד על המשמעויות הטיפוליות הנובעות מהעובדה שסיפורו של הקבצן הפיסח נותר חסר, ושריקודו נשאר בגדר פוטנציאל לא ממומש- ריקוד שלא נרקד.
לצורך כך, מתבונן המאמר בדמות הקבצן הפיסח דרך ארכיטיפ הגואל הפצוע וכן עומד על מאפייני תורת הריקוד אצל רבי נחמן מברסלב, שבאמצעות המחול, מתעל את האנרגיות המתעוררות באדם לעבר חלקיו הדכאוניים ומעוררי המחלוקת בנפשו פנימה. במקביל מפגיש המאמר בין עבודת המחול הייחודית לקבצן הפיסח, לבין תהליכים תנועתיים-נפשיים המתהווים בחדר הטיפולים, שם אנו עשויים לפגוש בריק, בשיתוק ובכאוס, כמו גם באפשרות לפרום, לרקום ולרקוד מחדש את סיפורי חיינו, בדרך לחוללות עצמית.
לקריאת המשך הפוסט »
מתוך אתר הפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה – the ISRAELI FORUM of NEUROPSYCHOANALYSIS
התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים) הביאו אותי להסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים, שונים מהותית זה מזה. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'… המערך הראשון מתקיים במרחב החֵיק ההורי ואילו המערך האחר מתקיים במרחב החוק החברתי. הבחנה זו נועדה להבליט את העובדה שמנקודת החוויה הגופנית–תנועתית של העצמי הינקותי ניתן להצביע על שתי מציאויות גופניות-התייחסותיות שונות לחלוטין זו מזו: מציאות החֵיק לעומת מציאות ה'מוּל'. בכל אחת פועלים חוקים שונים של תקשורת, של הבעה רגשית, של הגנות ושל אופני סיפוק. מטרתי במאמר להרחיב את ההתבוננות בגוף ובתנועה הרגשית ולפתוח פתח להבנות נוספות. הצגת הדברים מסתמכת על העובדה שהבסיס להבחנה בין שני הארכיטיפים גלוי לעין ונגיש לכל מי שירצה לבחון זאת גם בתצפיות בתינוקות ובהוריהם וגם לאור פרדיגמות התפתחותיות אחרות.
מאת: שי גיל המאמר הנדון סוקר בתמציתיות את מאפייני הטיפול בתנועה המהווה כלי יעיל ומומלץ לטיפול במגוון נרחב של קשיים והפרעות על רקע רגשי ו/או תפקודי ובפרט ככלי לטיפול בילדים הסובלים מליקויי למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות
מאת: רנה קריינר למרות שהגוף הוא, לכאורה, ישות קונקרטית, מעניין לשים לב שהתפיסה של האדם אותו אינה מוחלטת. תפיסת הגוף או דימוי הגוף הוא תמונה לא מודעת של חוויות היסטוריות (ביחוד מיחסי אם-ילד) של האדם . זוהי תמונה המתורגמת לשפה הגופנית, ואשר, לא בהכרח, משקפת את נתוני הגוף במציאות. יחד-עם-זאת, פעילות תנועתית של מחול עשויה לתרום לשיפור הדימוי הגופני גם אצל אנשים מבוגרים…
מאת: יעל אייזנברג מהאתר: ifeel
בהמשך לכתבה הקודמת, מספרת ד"ר שלומית ברסלר, מנהלת התכנית להכשרת מטפלים ביצירה והבעה בסמינר הקיבוצים, על סוגים שונים של טיפול ביצירה לילדים בארץ.
"תחום הטיפול ביצירה והבעה התפתח מאוד בארץ בעשרים השנים האחרונות, הן ברמה המוסדית והן ברמה הפרטית", אומרת ד"ר שלומית ברסלר. "ברמה המוסדית הטיפול ניתן במסגרות חינוכיות שונות – בחינוך הרגיל והמיוחד, בתחנות לטיפול בילד והמשפחה, בבתי חולים וכן במסגרות פרטיות של מכונים וקליניקות".
מתוך אתר יהת – האיגוד הישראלי לתראפיה ע"י יצירה והבעה.
מדריך האתיקה נועד להנחיל אמות מידה נאותות לעיסוק במקצועות הטיפול ביצירה והבעה בכלל והתנהגות אתית לחברי י.ה.ת בפרט. מדריך האתיקה גם נועד להביא לידיעתם של מוסדות השלטון, של מעסיקים ולידיעת הציבור הרחב, שכל חברי י.ה.ת כפופים לכללי האתיקה האלה.
למדריך המלא כאן
מאת: קרני ישי
מתוך האתר נט-שמע - קהילת תלמידים לקויי שמיעה ב"צפונט".תיאור מקרה ייחודי של תכנית התערבות טיפולית-שיקומית רב-ממדית עבור ילד חרש עם בעיות רגשיות. התכנית פותחה ויושמה בבי"ס לילדים חרשים. קרני ישי עובדת באותו בי"ס בטיפול בתנועה עם ילדים ובני נוער חרשים כבר מספר שנים.
http://www.tzafonet.org.il/kehil/shemanet/ozenk/ozen13.htm
» WordPress » עיצוב: Ahren Ahimsa » תרגום: מאוריציוס » info@cauly.com » תרפיה בהבעה ויצירה ©
