ריקי הראל ; אנחנו רוצים לדבר עם ענת ביגר. שלום ענת.
ענת ביגר ; שלום.
ריקי הראל ; ביבליותרפיסטית.
ענת ביגר ; כן.
ריקי הראל ; עבר בשלום. קודם כל אנחנו דיברנו בעבר עם כל מיני מטפלים בשיטות, בכל מיני תחומים שונים מגוונים, אבל עם ביבליותרפיסט עוד לא. זה נשמע מאד מעניין. את מדברת בעצם על טפול באמצעות אמנות הספרות, נכון?
ענת ביגר ; בהחלט.
ריקי הראל ; איך זה עובד?
ענת ביגר ; קודם כל זה יכול לעבוד בהרבה מאד דרכים.

ריקי הראל ; קודם כל במי מטפלים?
ענת ביגר ; כל התחום של הטיפול באמנויות בעצם מתאים גם לילדים, גם למבוגרים, גם לבעלי מוגבלויות, גם לאנשים שאינם בעלי מוגבלויות. זה לא חייב להיות לאוהבי ספר אפילו.
ריקי הראל ; טוב.
ענת ביגר ; זה לא מוגבל בהקשר הזה.
ריקי הראל ; אבל חייבים להבין את השפה שבה קוראים את מה שקוראים.
ענת ביגר ; לא הייתי אומרת שזה המוקד. כלומר, אני כן יצא לי למשל לעבוד עם קבוצות של נשים שעברו אלימות במשפחה, השפה היתה מאד דלה. עדיין לפעמים סיפור בעל פה זה אמנות הכי בסיסית, הכי קרובה, הכי..
ריקי הראל ; בואי נבין איך זה קורה, אולי תתארי לנו, בא אדם לטיפול.
ענת ביגר ; קודם כל זה ביבליותרפיה זה טיפול דרך תהליכי קריאה וכתיבה. כלומר יכול להיות עבודה עם טקסטים עם שירה, עם ספרות, עם סיפורים, וזה יכול להיות גם עבודה של כתיבה, הרבה פעמים זה גם משולב.
ריקי הראל ; זה צירוף של המילה ביבלוס אולי ספר עם תרפיה.
ענת ביגר ; עם תרפיה. זה שילוב. זה לוקח קצת מפסיכולוגיה, זה לוקח הרבה מהספרות יחד משלב , שוב, אני עובדת גם בקבוצות וגם עם מטופלים פרטנים. אני כרגע עובדת עם עמך, בעמותת עמך ניצולי שואה. זה למשל חלק מהמטופלים שלי הם גם באמת מרותקים לביתם בגלל הגיל.
ריקי הראל ;אז את באה אליהם?
ענת ביגר ; בגלל מוגבלות. כן. אני מגיעה אליהם לטיפולי בית.
ריקי הראל ;אוקיי.
ענת ביגר ;שבהם שוב מתנהלת גישה טיפולית רגילה כמו עם פסיכולוג, רק שבה הרבה פעמים מגיעים טקסטים, אם זה טקסט שעוסק בפגיעות, או בקושי, טקסט שמהדהד זכרונות או דברים שעלו בפגישות.
ריקי הראל ; הטקסט כבר יש בו תכנים שהם רלוונטים לבעיה של המטופל.
ענת ביגר ; כן. עכשיו זה לא חייבת להיות בעיה, סתם אני חושבת באופן מיידי אולי מהשבוע אחרון, אני נפגשת עם מטופל, ומשהו שהוא אומר מזכיר לי שיר . שיר של נתן זך. אני מביאה את השיר הזה, אנחנו יחד נקרא אותו, בתוכו נגלה בדרך כלל עוד הרבה מעבר לאסוציאציה שהיתה לי. כאילו זה משהו שמרחיב את העולם, זה נותן שפה למקומות של ביטוי רגשי שאין לו שפה.
ריקי הראל ; תני לי דוגמא לאנשים עם מוגבלות שנעזרו בך, למשל?
ענת ביגר ; כאמור אני בעיקר בשנים אחרונות עובדת עם קשישים, יש משהו מהבחינה הזו מאד נגיש, אפילו ברמה שאני יכולה לבוא למטופלת קשישה. בת שמונים, נמצאת במחלקה סעודית, אם היא קוראת שזה הרבה פעמים מה שהיא יכולה לעשות, כי היא לא יכולה לעשות דברים אחרים. יש ספרים שמאד מחזקים. מאד פותחים מקומות של דיאלוג. כלומר, יש הרבה אפשרות לעבודה עצמית בעצם. ביבילויותרפיה עצמית.
ריקי הראל ; אז את יושבת, ואתן קוראות ביחד במקרה כזה.
ענת ביגר ; אם זה ספר שלם אנחנו לא נקרא אותו ביחד,א בל אני יכולה למשל, פשוט במקום שלי איזה עבודה של לתווך את היצירה, את הספר למטופל. כלומר, אני יכולה , נתתי למטופלת למשל את הספר ימי שלישי מורי, אז בשבועות אחר כך דיברנו עליו, איפה היא כן מזדהה עם אורי, איפה היא לא מזדהה עם אורי, איך היא חווה למשל. זה ספר שעוסק במחלה של ניוון שרירים, יש שם הרבה התמודדות עם התלות הפיזית, זה פתח הרבה מאד ערוצי דיבור. גם להבין שעוד מישהו מרגיש ככה, אתה לא היחידי עם החוויה הזו בעולם. נותן תחושה של אוניברסאליות.
ריקי הראל ; מה ההכשרה שלך?
ענת ביגר ; ביבליותרפיה זה תואר שני באוניברסיטת חיפה.
ריקי הראל ; מאיזה תחום את באה, יש לך את התחום הפסיכולוגי כאן?
ענת ביגר ;כדי ללמוד ביבליותרפיה צריך לעשות השלמות בפסיכולוגיה. כלומר, זה תוכנית של ארבע שנים, שנה של השלמות, עוד שנתיים של תואר שני ועוד שנה של תעודת מטפל. זה כן תוכנית הכשרה ארוכה. אני באה מהתחום של ספרות.
ריקי הראל ; כי פה מעורבים שני תחומים, כל אחד קרדינאלי בפני עצמו. את באה כאמור משני התחומים, ואת אומרת שאת יכולה באמצעות ז הלשבת לשוחח. אבל למשל, את לא יכולה לעשות את זה עם מישהו שהוא דובר עברית, כן. כ מובן.
ענת ביגר ; לי יצא לעבוד באנגלית, אבל כן. זה חייב. יש פה מוגבלות של שפה. אני חושבת שגם פסיכולוג לא יכול לעבוד עם מישהו שאיננו דובר את השפה.
ריקי הראל ; כמובן.
ענת ביגר ; כלומר התקשורת האנושית כן מבוססת על השפה. כן אני יכולה להגיד לך שעבדתי למשל עם ילדי עובדים זרים שהשפה היתה גם מאד מוגבלת, יש יותר עיסוק, את יודעת, בספרי ילדים שבהם גם הציור מאד משמעותי, אפשר. כלומר, יש הרבה דרכים לגשר.
ריקי הראל ; את יכולה לעשות את זה גם.
ענת ביגר ; כן.
ריקי הראל ; ברור. תשמעי זה מאד מעניין. זאת אומרת זה דבר שאפשר לקחת אותו. זה לא דבר חדש.
ענת ביגר ; לא.
ריקי הראל ; דבר שכבר קיים. אנחנו קצת מאירים את זה.
ענת ביגר ; אני חושבת שכולנו מכירים את זה. כל אחד שקורא מכיר את זה מחוויה פרטית שלו.
ריקי הראל ; נכון.
ענת ביגר ; פתאום קורא ספר ומשהו שם נוגע בך, משנה אותך. פה נכנס גם ה תיווך של לבחור את הספר הנכון, להתאים אותו, גם היכולת לעבד אותו יחד.
ריקי הראל ; איך את באמת בוחרת את הטקסט על פי מה זה עולה?
ענת ביגר ; קורסים רבים, נסיון. צריך למצוא משהו באמת שגם מבחינת השפה, האורך, שזה יתאים. בעיקר מבחינה שיש משהו בתמה, שיש משהו שם אחרי היכרות, אני יכולה להגיד לך לפעמים חודשיים ראשונים ב טיפול לא מביאים טקסטים כי האדם גם יש את הסיפור שלו. סיפור החיים שלו, גם צריך ליצור קשר כדי שאפשר יהיה לעשות את זה. לא כל הזמן יושבים וקוראים ביחד, זה פשוט באמת להסתייע, הספרות העולמית, ספרות ושירה זה דברים העשירים והנהדרים ביותר שיש בתרבות.
ריקי הראל ; כן.
ענת ביגר ; אז לתעל את זה להפוך אותנו למאושרים יותר.
ריקי הראל ; אם רוצים טיפול באמצעות זה, מה צריך לעשות?
ענת ביגר ; קודם כל יש הרבה ביבליותרפיסטים שמטפלים באופן פרטי. יש גם במוסדות ציבורים.
ריקי הראל ; איזה מוסדות?
ענת ביגר ; גם בבתי חולים עובדים ביבליותרפיסטים.
ריקי הראל ; כן.
ענת ביגר ; בעיקר של בריאות נפש, בעמותות שונות. עכשיו כן יש איזה בעיה עם כל המעמד של מטפלים באמנויות, יש מוקפאים בחוק יש בגצ לפני כמה שנים הוציא הקפאה עד שיסדירו את הטיפול באמנויות. אנחנו כן נמצאים בסיטואצית ביניים, גם הביביליותרפיה, גם טיפול במחול. כל הטיפול באמנויות כרגע נמצא באיזה מצב ביניים. אנחנו מקווים. זה עבר בקריאה ראשונה בכנסת, א מור להתקדם יכול להיות שזה יהפוך להיות מילה שתהיה הרבה יותר שגורה.
ריקי הראל ; רצוי.
ענת ביגר ; כן.
ריקי הראל ; כמה שיותר מהר, כי זה נשמע מעניין ונכון. ענת ביגר, תודה רבה לך.
ענת ביגר ;בשמחה.
ריקי הראל ; בהצלחה.
ענת ביגר ; יום טוב.

מאת רותי הרפז

תרפיה באומנות הנה תהליך טיפולי המבוסס על ההנחה כי מחשבותיו ורגשותיו  העיקריים של האדם הנובעים מהלא מודע, זוכים לביטוי בעיקר באמצעות דימויים בלתי מילוליים.  

האומנות משמשת אמצעי תקשורת בלתי מילולי להבעת רגשות, התנהגויות שונות, כעסים ודחפים מודעים ובלתי מודעים.  

אמצעי ההבעה האומנותיים משמשים לשתי מטרות המושפעות אחת מהשניה: האחת אמצעי לביטוי מגוון הרגשות המציפים את האדם והמטרה השניה ,שינוי עמדות ושיפור ברגשות וההתנהגויות באמצעות הכלי  האומנותי כמתווך "בלתי ישיר". 

לדוגמא: ילד כועס על אמו, הוא אינו יכול לכעוס עליה כיוון שאז הוא עלול לאבד את אהבתה אבל הוא יכול לכעוס על הדמות המצוירת בדף שהיא אינה אמו הפרטית אלא דמות של אישה .היתרון בכלים האומנותיים מלבד היותם אמצעי תקשורת בלתי מילוליים הוא בנגישות שלהם לכל אדם ובמיוחד בטיפול בילדים. כל ילד משרבט לפני שהוא מסוגל לבטא במילים את רגשותיו. 

 חשוב לציין שהמטפלים באמנות אינם מבקרי יצירות האומנות של המטופלים. כל עשייה יצירתית משמשת לאבחון וטיפול מתוך גישה אמפתית ומקבלת. כמובן שהמטפל באומנות בעל ההכשרה מבחינת ידע בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה התפתחותית המתאימה לגילו של המטופל ומפרש את הנעשה בחדר הטיפולי מבחינה רגשית ומנחה את המטופל בכוון המתאים. 

 המטפל מאפשר פורקן בדחפים לדוגמא-ע"י קריעת הדף או מריחת צבעי אצבעות תוך כדי "שמירה על המטופל שלא יתפרק". 

 לכל ילד /ה יש יכולות למרות הקשיים וחשוב להדגיש בפני הילדים וההורים את היכולות הטובות ולאחר מכן את הקשיים בכדי להשיג שיתוף פעולה וקבלה של הקשיים. 

 מבחינה רגשית התפתחותית ילד /ה בגיל 3-6 עובר מספר תהליכי התפתחות כמו פרידות מהאם, תהליכי גמילה הקשורים באוכל וניקיון המשפיעים על עצמאותו וכן יכולת לשמירה על גבולות ודחיית סיפוקים מיידים. למרות התהליכים הרגילים לעיתים נותרים שרידים בהתנהגות הבאים לידי ביטוי בצורה שונה עד חריגה. חשוב אם כן לאבחן בגיל מוקדם ככל האפשר באם מעברים "רגילים" אילו אותם חווה כל ילד עדיין אינם מעובדים ולטפל בהתאם למצב .לפעמים מספיקה הדרכת הורים ובמקרים אחרים טיפול בילד והמשפחה. 

  כאשר לא מטפלים בתופעות אילו בגיל צעיר יכולה להיות התפרצות נוספת וקשה יותר במהלך ההתבגרות וטרום התבגרות. 

 לאחר שתיארתי באופן כללי את מהות הטיפול הרגשי באמצעות  האמנות ואת ההתפתחות התקינה אציג ב את הנקודות החשובות בהסתכלות ובהתייחסות לילדים בגיל הגן. 

א.התנהגות מוטורית ופסיכוגרפית

 יש לשים לב ליכולת הילד לשבת בעת המפגש או בזמן הפעילויות השונות.   ניתן להבחין בקשיי קשב, ריכוז  התנהגות היפראקטיבית-אימפולסיבית כאשר הילד מגיב בו זמנית למספר גירויים ואינו מתמקד במטלה אותה עליו לבצע או לחילופין הילד שקט מדי או לא מגיב לגירויים השונים. התנדנדות מרובה על הכיסא, טיקים, גירודים ועוד. קשיי קשב וריכוז יכולים לנבוע מבעיה נוירולוגית או רגשית ולפעמים שתיהן גם יחד לכן חשוב להפנות לתשומת ליבו של פסיכולוג הגן לאבחון וטיפול בבעיה. 

קשיים בתפיסה

יש לשים לב ליכולות וקשיים בתחומי התפיסה החזותית, שמיעתית, מוטורית. לעיתים הקשיים נובעים מליקויי למידה אך לעיתים הבעיה המרכזית רגשית. הילד מוצף מבחינה רגשית ולכן אינו מתפנה לעיבוד הגירויים סביבו. נקודות חשובות בתחום התפיסה המשפיעות על יכולת האינטלגנציה הרגשית: 

1.יכולת הבחנה בין הרקע והצורה –בהקבלה לתחום הרגשי מה חשוב ומה טפל בצורת החשיבה הרגשית וההתנהגותית. 

2.תפיסת הדמויות ותכונותיהן-מי מפחיד ומאיים ובמי ניתן לבטוח? 

3.תפיסת המצב-האם המצב מתאים ונוח או מאיים עבורי? 

4.כיוונים ויכולת התארגנות, התמצאות במרחב. 

5.יכולת תיאום בין פעולות שונות בו זמנית. 

אחיזת עיפרון או מכחול והבשלת הדומיננטיות 

 באחיזת העיפרון טושים וכד' ניתן להבחין בקושי באחיזה או בלחץ יתר של הקו, בחולשת הקו, חזרתיות על מוטיבים, העברת העיפרון מיד ליד, צורת השרבוט ועוד. 

לפעמים הבעיה מוטורית בלבד וניתן לתקנה באמצעות ריפוי בעיסוק.חשוב להתבונן מספר פעמים בתופעה ובאם התופעות חוזרות להפנות לייעוץ כיוון שאם הבעיה מוטורית בשלב הראשון  היא יכולה להפוך לבעיה רגשית כאשר הילד נמנע מלאחוז בעיפרון או מכחול כדי לא לחוש שוב ושוב בתחושת הכישלון וחוסר ההצלחה. במידה והתופעות נובעות ממצב רגשי ניתן לטפל ולשפר גם את הביצוע והיכולות המוטוריות באמצעות תמיכה רגשית וחיזוקים. 

ב.התנהגות רגשית

 כולנו נוהגים לדבר על מושגים כמו דימוי עצמי, דימוי גופני ובטחון עצמי אך איננו יכולים להגדיר אותם במדויק ולמעשה מושגים אילו משמשים כסמנים לבעיה כל-שהיא מצד אחד ומצד שני הנם התוצאה של גורמים שונים כמו תחושת כישלון, תחושה של חוסר אהבה ועוד. 

 א.דפוסי התנהגות והימנעות :  1.אין נגיעה של הילד בחומרים בעלי מרקמים שונים מלכלכים ונוזלים כמו דבק , חימר או צבע.  2.דפוסי הימנעות חברתית: הימנעות ממשחק עם ילדים .  3.הימנעות מניהול שיחה במפגש, הימנעות מביצוע מטלות.           4.דפוסי משחק : השתלטות, רצון לנצח בכל מחיר, כל הפסד גורר בכי,  ילדים הנותנים שתמיד ינצחו אותם ומוותרים כדי להיות מקובלים בחברה. 5.התנהגות שונה מילדי הגן: ביטויי אלימות צעקות, מכות ,דחיפות, נשיכות, קנאה מוגזמת במקרים קיצונים ניתן לחשוד בהפרעת וויסות תחושתית ואז חייבים להפנות לאבחון וטיפול באמצעות דיאטה סנסורית. 6.דפוסי התנהגות בזמן נפילה או חבלה: חוסר תגובה במקרה של קבלת מכה חזקה לפעמים זוהי בעיה תחושתית אך לפעמים התנהגות כזו מעידה על הימנעות כתוצאה מבעיות של אלימות פיזית או מינית במשפחה.   7.דפוסי התנהגות עם ההורים: תהליכי פרידה, בדיקת גבולות, קושי בדחיית סיפוקים. ניתן לצפות בדפוסים אילו בגן או שההורים יכולים לדווח  על קשיי התמודדות בבית. 8.דפוסי התנהגות עם מבוגרים: הימנעות ממגע גופני או להפך חיפוש יתר אחר קרבת הגננת או המטפלת, קשר שלא ניתן לניתוק.         9.הרגלי אכילה, הרגלי ניקיון ושליטה על סוגרים : עצירות או הרטבה, הרגלי עירות ושינה, פרסברציה(חזרה על פעולות מבלי להפסיק בזמן ובמקום המתאים), כפייתיות, נוקשות. 10.דיכאון, חוסר שמחת חיים, הבעת פנים אטומה, חוסר קשר עין, ילד סגור. 11.כעסים בלתי מוסברים, מצבי רוח משתנים, בכי  עצור או בכי חזק מדי, פחדים וחרדות ביום במסגרת הגן או פחדים עליהם מדווחים ההורים. 12.מצבים מיוחדים: אירועים שונים אותם חווה הילד במישרין או בעקיפין יכולים להוות מוקד לסיכון : גירושים במשפחה, מוות, טראומות שונות (אירועים כמו פצצות תופת, מלחמה), פרידה עקב נסיעה של אחד ההורים, מחלות קשות של הילד או אחד מבני המשפחה.  

אודות כותבת המאמר 

רותי הרפז מ.א בחינוך מיוחד וייעוץ, תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית. מטפלת פרטנית, משפחתית וזוגית. מטפלת בילדים ובמבוגרים. מטפלתבבעיות קשב וריכוז, במצבי אובדן ושכול(טאנטולוגיה) ומוסמכת בטיפול בגרייה רב חושית מבוקרת (סנוזלן). 

לקריאת מאמרים נוספים הנכם מוזמנים לאתר שלי: www.hebpsy.net/ruthharpaz 

(Reader.co.il SC #72482) 

מקור המאמר – http://www.reader.co.il/article/72482/חשיבות-הטיפול-רגשי-באמנות-בילדי-הגן

כנס חוויתי המשלב הרצאות, סדנאות, כיתות אומן, סרטים, תערוכה והופעה
יום א', 4.7.2010 | בי"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

קורס לטיפול בהבעה ויצירה בגישה ממוקדת – ד"ר עדנה ניסימוב נחום

הטיפול בהבעה ויצירה התבסס עד לאחרונה בעיקר על תיאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות, בהן הטיפול ניתן לטווח ארוך. אולם, בשנים האחרונות, גוברת ההתעניינות בשיטות פסיכולוגיות ממוקדות. גורמים שונים עומדים מאחורי השינוי בגישה:  אורך הטיפול, עלותו הכלכלית, הצורך לטפל במספר רב של פונים, והרצון לגבש גישה אקטיבית וחדשה, בעלת בסיס תיאורטי מוצק. במשך השנים התפתחו שיטות ממוקדות רבות והתברר שהן לא בהכרח פחות טובות מהשיטות הקלאסיות. בישראל מטפלים בהבעה ויצירה עובדים במסגרות חינוכיות, רפואיות ופרטיות ונדרשים לעבודה ממוקדת אשר תיתן מענה לסיבות ההפניה לטיפול. מאחר ששיטות ממוקדות באמצעות הבעה ויצירה לא נלמדות במוסדות להכשרת מטפלים, מבקשים מטפלים רבים לא רק להרחיב את הידע התיאורטי שלהם על שיטות אלה, אלא גם ללמוד את דרכי יישומן במהלך הטיפול.

הקורס יציע מבנה טיפולי, המתבסס על שילוב של שיטות טיפול ממוקדות (דינאמית ממוקדת, מערכתית ודיאלקטית). המבנה מיועד לטיפול בילדים ובנוער ומתייחס גם להדרכת הורים ומורים. תכני הקורס יכללו אינטייק ממוקד, טכניקות של ציור משפחתי, וכן שיטות יצירתיות ומילוליות לזיהוי הסוגיה המרכזית שתנחה את הטיפול. פרט לתיאורי מקרה שיציגו את שילוב השיטות, נבחן דרכים ממוקדות-דיאלקטיות לטיפול בתוקפנות ולהתמודדות עם כעסים. תהליך הלמידה יכלול הקניית ידע תיאורטי, יצירת הקשרים יישומיים בין שיטות אלה לטיפול בהבעה ויצירה, תוך התנסות במיומנויות התערבות הכוללות עבודה יצירתית, סימולציות ודיון בדוגמאות מן השדה. עם תום הקורס נתחלק לשתי קבוצות הדרכה, בהן נעמיק בהבנת המטופל, בקשר הטיפולי ובשיטה הממוקדת לטיפול בהבעה ויצירה, כמו גם בתכנים של העברה נגדית.

היקף הלימודים: 120 ש"א, 29 מפגשים (17 מפגשים לקורס ו -  12 לקבוצת הדרכה).

המועד: ימי חמישי, בין השעות 17-21.15. פתיחת הקורס: 7.10.10

קהל היעד: מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים.

תנאי קבלה: תעודת סיום לימודים בטיפול, המלצות וראיון אישי.

מקום: מכללת תלפיות, יטבתה 7, חולון.

שכר לימוד: 5,200 ₪, הכוללים דמי רישום וחוברת מאמרים.

הקורס מוכר בגמול השתלמות.

מספר המשתתפים מוגבל.

טופס הרשמה לקורס טיפול באמצעות הבעה ויצירה בגישה ממוקדת

שם משפחה ______________________       שם פרטי ________________________

ת.ז. _____________________כתובת Email _______________________________

כתובת ___________________________ עיר _________________ מיקוד ________

טלפון בבית ________________________ טלפון נייד _________________________

מקצוע _____________________ השכלה מקצועית ___________________________

מקומות עבודה _______________________________________________________

שנות ותק ________________

שמות הממליצים                               תפקיד                                         טלפון

1. _____________________________________________________________
2. _____________________________________________________________

נא לצרף: תעודת סיום לימודים בטיפול, קורות חיים והמלצות

לתאום ראיון אישי ולפרטים נוספים:

ד"ר עדנה ניסימוב נחום, ארליך 22/7 חולון, 052-2228727 ednana2@gmail.com .

מטפלת באמנות, מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה, בעלת קליניקה פרטית בחולון, מפתחת ומלמדת את יישום הגישה הממוקדת בטיפול בהבעה ויצירה.

לפרטים לחצו כאן

Art therapy can be a powerful tool for helping those who are grieving. This story visits an art therapy workshop at the TAPS Suicide Survivor Seminar held in San Diego in October 2009. Survivors talk about how art helps them express their feelings. Footage courtesy of the Pentagon Channel

.

קישור למאמר בכתב העת "בין המילים" של המרכז להכשרת מטפלים בסמינר הקיבוצים

.

סדנאות ציור בחפצים התקיימו בשנים האחרונות ברחבי הארץ עם אוכלוסיות שונות. המשתתפים כללו חולי סרטן ילדים ומבוגרים, חיילים נפגעי התסמונת הפוסט-טראומתית, נוער "מקלטים" מאזורי מלחמה ועוד. מודל הסדנאות נבנה בשיתוף פעולה בין האמן חנוך פיבן וצוות של מטפלות באמנויות.

.

המאמר מציג מודל לסדנה טיפולית חד-פעמית אשר התפתח ונבנה במהלך העבודה המשותפת.

.

קישור למאמר כאן

.

כתב העת לטיפול ביצירה והבעה של סמינר הקיבוצים

.

כתב העת בין המילים של המרכז להכשרת מטפלים בסמינר הקיבוצים, נוצר כמקום מפגש עבור מטפלים, מורים, בוגרים ותלמידים בתוכניות להכשרת מטפלים ביצירה ובהבעה, וכמרחב לדיאלוג עם העוסקים בתחום זה בארץ ובעולם. 

 .

.

כניסה לכתב העת כאן

.

אוניברסיטת לסלי -  קיימברידג', MA 

אוגוסט 12-15, 2009

לחצו להזמנה בוידאו

תכנית הכנס:

• לוח זמנים
• תאור הסדנאות
• מציגים

להורדת קובץ PDF….

.

.

משתתפי הקבוצה יוכלו להעלות ולעבד תכנים רגשיים הקשורים לעולמם, למקומם במשפחה ולהיותם אחים לילדים ובוגרים עם אוטיזם דרך שימוש בכלים מתחום התרפיה בהבעה ויצירה (אמנות ומוסיקה). ההתנסות בקבוצה תיעשה באופן המשלב את כל מימדי החוויה: פיסית, חושית, רגשית ושכלית.

הקבוצה מיועדת לאחים/ות בגילאי 9-12 באיזור השרון.

לפרטים נוספים כאן

.

שימו לב לשינויים: במיקום הקורס- בחולון ובמבנה הקורס- עם או בלי הדרכה.

הטיפול באמצעות הבעה ויצירה התבסס עד לאחרונה בעיקר על תיאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות, בהן הטיפול ניתן לטווח ארוך. אולם, בשנים האחרונות, גוברת ההתעניינות בשיטות פסיכולוגיות ממוקדות. גורמים שונים עומדים מאחורי השינוי בגישה:  אורך הטיפול, העלות הכלכלית שלו, הצורך לטפל במספר רב של פונים, והרצון לגבש גישה אקטיבית וחדשה, בעלת בסיס תיאורטי מוצק. במשך השנים התפתחו שיטות ממוקדות רבות והתברר שהן לא בהכרח פחות טובות מהשיטות הקלאסיות. בישראל מטפלים בהבעה ויצירה עובדים במסגרות חינוכיות, רפואיות ופרטיות ונדרשים לעבודה ממוקדת אשר תיתן מענה לסיבות ההפניה לטיפול. מאחר ששיטות ממוקדות באמצעות הבעה ויצירה לא נלמדות במוסדות להכשרת מטפלים, מבקשים מטפלים רבים לא רק להרחיב את הידע התיאורטי שלהם על שיטות אלה, אלא גם ללמוד את דרכי יישומן במהלך הטיפול.

מטרות הקורס:

• הקניית ידע תיאורטי אודות שיטות טיפול ממוקדות (דינאמי ממוקד, דיאלקטי ומערכתי).
• יצירת הקשרים יישומיים בין שיטות אלה לטיפול באמצעות הבעה ויצירה עם ילדים ונוער.
• התנסות במיומנויות התערבות הכוללות עבודה יצירתית, סימולציות ודיון במקרים.

מבנה הקורס: (יש לבחור אפשרות עדיפה)

פתיחת הקורס: 15.10.09 

קהל היעד: מטפלים באמצעות הבעה ויצירה, עו"סים ופסיכולוגים מטפלים.

תנאי קבלה: תעודת סיום לימודים בטיפול, המלצות וראיון אישי.

מקום: מכללת תלפיות, יטבתה 7, חולון.

גמול השתלמות: עם ציון, בכפוף להגשת עבודה.

הערה: מספר המשתתפים מוגבל, הקורס יתועד.

טופס הרשמה לקורס טיפול באמצעות הבעה ויצירה בגישה ממוקדת

שם משפחה ______________________       שם פרטי ________________________

ת.ז. _____________________כתובת Email _______________________________

כתובת ___________________________ עיר _________________ מיקוד ________

טלפון בבית ________________________ טלפון נייד _________________________

מקצוע _____________________ השכלה מקצועית ___________________________

מקום עבודה ______________________________________ שנות ותק ___________

שמות הממליצים                               תפקיד                                         טלפון

1. _____________________________________________________________
2. _____________________________________________________________

נא לסמן עדיפות:

1. אפשרות ראשונה (עם קבוצת הדרכה)
2. אפשרות שנייה (ללא קבוצת הדרכה)

אנא לצרף: תעודת סיום לימודים בטיפול, קורות חיים והמלצות

לתאום ראיון אישי ולפרטים נוספים:

ד"ר עדנה ניסימוב נחום, ארליך 22/7 חולון, 052-2228727. ednana@netvision.net.il

מטפלת באמנות, מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמצעות אמנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה. זוכת פרס "עמיתי אשלים" לשנת 2000. במסגרת הדוקטורט פיתחה מודל אינטגרטיבי לטיפול באמצעות אמנות עם ילדים המתנהגים בתוקפנות, המשלב גישות שונות: פסיכו-דינאמית, דיאלקטית, מערכתית והתנהגותית-קוגניטיבית.

מעט פרטים נוספים:

הקורס יציע מבנה טיפולי, המכוון להגיע לסוגיה מרכזית של המטופל, ע"פ התיאוריות הרלוונטיות. הדגש יושם על עבודה טיפולית עם ילדים והדרכת מורים והורים, מכיוון שאוכלוסיה זו משותפת למרבית המטפלים. המבנה הטיפולי יכלול אינטייק ממוקד, טכניקות של ציור משפחתי, שיטות יצירתיות ומילוליות במטרה להגדיר את הסוגיה המרכזית, שתנחה את הטיפול.

תהליך הלמידה בקורס יכלול קריאת מאמרים (חוברת המאמרים תחולק למשתתפים), התנסות סדנאית פעילה, כלים לניתוח ודוגמאות מן השדה שיביאו המשתתפים וגם אני. פרט לתיאורי מקרה בהם אדגים את שילוב השיטות שנדון בהם, אציג גם ממצאים מן הדוקטורט שלי שעסקו בבחינת דרכים לטיפול יעיל בילדים תוקפניים. כמו כן, נתנסה בעבודה ממוקדת-דיאלקטית על כעס.

עם תום הקורס נתחלק לקבוצות הדרכה, בהן תינתן ההזדמנות ללוות מקרים מקרוב. כחלק אינטגראלי מעבודתי כמדריכה אני שמה דגש לא רק על נושאים הנוגעים במטופל, בקשר הטיפולי ובשיטה, אלא גם בתכנים של העברה נגדית.

מאת: יפי שפירר
יפי שפריר – פסיכודרמטיסטית – סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

ראשית כל אני מבקשת להודות על ההזדמנות שניתנת לי להציג את עבודתי, ובעיקר להשמיע את קולם של ילדי שדרות. בשקופית הזאת אנו רואים את שלט הכניסה לעיר- המספר לא מעודכן, כיום המספר הנכון הוא סביב ה 6000 קאסמים. (השלט הזה מופיע כך מחודש נובמבר)

התמונה הזאת היא לא סקופ תקשורתי, היא סצנה שכיחה של ילדי שדרות בכלל ושל עבודתי בשדרות בפרט. הכריזה נשמעת במהלך היממה ללא "תכנון" והיא כשהיא נשמעת היא לא משמשת כ"חימום" מתאים לעבודה הקבוצתית, אלא חוויה מערערת מתמשכת שחודר למרחב הטיפולי

המעבר בין "שיגרה" ל"חירום" הוא לא כל כך ברור. לעתים קרובות הילדים מתקשים לצאת מתחת לשולחנות מחשש למטח נוסף. כמובן שהישיבה מתחת לשולחן משרטת גם את הצורך במשחק.

סליחה על מנת הציונות הדביקה שאני אציג בפניכם בדקות הקורות. אבל אני חייבת לשתף אתכם עם הרגשות, מחשבות ותהיות שליוו אותי בתחילת עידן הקסאמים, כשבני למדו בבית הספר שער הנגב – מול שדרות, בחזית. חברות מהמרכז שאלו אות, ובעיקר אני שאלתי את עצמי – שבאותו הזמן עבדתי במרכז הארץ: "איך אני שולחת את ילדי לחזית ונוסעת לי לעבוד בבועה במרכז הארץ?" כאמא, לא הייתה לי שום תשובה שסיפקה או הרגיעה אותי. כמו במקרים אחרים – שאלנו את הילדים על הנושא, האם הם רוצים לעבור לבית ספר "בטוח יותר". הבכור – שאז היה בכתה י"א ענה בציניות המאפיינת מתבגרים: "אולי נעזוב גם את הארץ?" עם אישור שכזה, המשכנו לשלוח את ילדינו לחזית, עם לב כבד, ועם הידיעה שהם שותפים להחלטה. ואז שוב הופיעה השאלה: מה את נוסעת לשדרות? השתגעת?! התשובה הראשונה שיכולתי לתת כמו בכל התערבות בזמן חירום או משבר, אני כמטפלת חייבת להגדיר לעצמי את הגבולות שיאפשרו לי לשמור על רמת מקצועיות ותפקוד שיקדמו את ההתערבות הטיפולית. השנה אני רק ב- 4 בתי ספר, אבל יותר שעות בכל בית ספר- סוג של פשרה שמאפשרת לי להתחבר גם לקהילת בית הספר, לצוותי המורים, להורים וכך להעניק טיפול נכון ומקצועי יותר.

"חדר שלווה"

בת' רייז הקימה ומנהלת את הפרויקט וחיברה אותי בהתחלה עם 8 בתי ספר יסודיים – 4 דתיים ו 4 ממלכתיים. בהתחלה הרגשתי משהוא בין בולימיה למגלומניה מקצועית – 8 בתי ספר 10 קבוצות טיפוליות של 6 ילדים בכל קבוצה. כן, נורא! כמות הקבוצות וכמובן מספר הילדים בכל קבוצה. חשבתי שאני באה "להציל" את הילדים- אם לא לעצור את הקסאמים, אז לפחות לתת מענה טיפולי לכמה שיותר. מצד שני היו המנהלים והיועצות, שהיו חייבות לתת מענה טיפולי לפי ההגדרה- ל"ילדים עם שינוים התנהגותיים בעקבות המצב הביטחוני".

מטרת העל של פרויקט " חדר שלווה":

• יצירת סביבה פיזית ומתן מענה לצרכים רגשיים במסגרת בית הספר,תוך איתור והתייחסות מיידית ומניעתית למצוקות וחרדות של ילדים ובני נוער בעקבות מצבי טרור ומצבי לחץ. ילדים ונוער שואבים כוחות במצבי לחץ מהמבוגרים המשמעותיים הנמצאים בסביבתם.

• מתן כוחות ופיתוח חוסן נפשי לאורך זמן באמצעות הקהילה וה"סביבה הטבעית" [הורים ומורים].

מטרות אופרטיביות:

• הקמת חדר המהווה מוקד, אשר ייתן מענה לתלמידים בשעת חירום ובעקבות משבר.

• ביצוע התערבות ברמה פרטנית וקבוצתית ע"י אנשי מקצוע [פסיכולוג, יועץ חינוכי וכו'].

• מתן הדרכה לצוות החינוכי ולהורים לאיתור מצבי מצוקה.

• שיתוף והפעלת הורים כ"מסייעים משמעותיים" לפיתוח חוסן נפשי ולהפגת מתחים תוך שימוש בחדר השלווה כאמצעי משמעותי בתהליך.

• מתן הדרכה לצוות החינוכי לבניית ולהרחבת רפרטואר התגובות התואמות הנדרשות בעבודה עם נוער וילדים בעקבות משבר. שימוש בחדר כבסיס לפעילויות.

• בניית פעילויות מניעתיות לבניית חוסן נפשי ופיתוח כוחות התמודדות עם מצבי קושי, לחץ וכו'.

• בניית קונספט לעיצוב החדר וייעוץ מקצועי לגבי רכישת האביזרים הדרושים לתפעולו.

חדר שלווה

בתשס"ו עבדתי בשמונה בבתי ספר יסודיים (4 ממ"ד ו 4 ממלכתיים).

13 קבוצות בסה"כ

6 ילדים בכל קבוצה- 66 ילדים בסה"כ.

מד-קסאם באחד

תיאוריי וינאטים:

מדעים אלון: ש' עם אבא:

ש' : למה את לא בא איתנו לנופש?

ש' (בתפקיד) אבא: את יודעת, אני חייב לצאת לאתר האירוע לפנות נפגעים.

ש': אני דואגת לך. כשיש "צבע אדום" אני נכנסת לממ"ד ואז אתה יוצא ואני מתחילה לדאוג לך!

ש' (בתפקיד אבא): אני חייב, זה התפקיד שלי ואני חייב להגיע אל הנפגעים ולהציל אותם! הכל יהי בסדר, אל תדאגי לי!

ש' : אתה כל הזמן אומר לי לא לדאוג , אבל אני דואגת, כל הילדים נמצאים עם אבא ואמא שלהם כשיש מטחים ואני רק עם אמא ואתה יוצא ואני מפחדת! אתה יוצא לדאוג לאחרים ולא שומר עלי!

תורני מדעים – א'

א': אני מתגעגעת לטיולים שלנו, אני רוצה לצאת איתך לטיולים כמו פעם- מזמן כשהייתי קטנה.

יפי – למי את אומרת את זה בעצם?

א': להורים שלי, כי הם לא מרשים לי לצאת כמו פעם, בעצם אני כמעט ולא זוכרת מתי הפעם האחרונה שיצאנו לטיולי שבת ברגל, בשבת….

יפי: יש עוד משהו שחסר לך?

א': כן, את יודעת שיש לי אפנים חדשים במחסן כבר שנתיים ועוד לא חידשתי אותם, אני פוחדת שלא אזכור איך רוכבים בלי גלגלי עזר.

תורני חדש – ג'

ג': אני רוצה לדבר עם משגר

יפי: מה את רוצה לשאול אותו?

ג': למה אתה משגר קסאמים? אני כל כך פוחדת! מה אני עשיתי לך?!

יפי: בואי, נכיר אותו קודם, שבי בכסא שלו. (חילוף כסאות, בינתיים צ' רק מתבוננת ).

המשגר (ג') – אין לי ברירה, הם פיתו אותי ומשלמים לי הרבה כסף, אני צריך הרבה כסף כי יש לי 21 ילדים משלוש נשים – כך זה אצלם – אני חייב לדאוג לילדים שלי!

ג': אבל למה אתה רוצה לפגוע בי, אני כל הזמן מפחדת! אתה לא מבין שאני כמו הילדים שלך?!

משגר (ג') : אני מבין שאת כמו הילדים שלי, אני באמת לא רוצה להפחיד או להרוג אותך, אני רציתי להיות רופא, להציל אנשים, אבל הם פיתו אותי עם הרבה כסף ועכשיו אין לי ברירה!

יפי: מי זה הם?

המשגר (ג') החאמס.

יפי: (לג' בכסא שלה) קשה לכעוס עליו כשהוא חצוי ומבולבל?

ג': כן, גם אני מבולבלת

צ': אני לא כועסת עליהם, אני שונאת את כולם, את כל הערבים.

יפי: זה נראה לי מעייף לשנוא כל הזמן כל כך הרבה אנשים,,,

צ': לא, אותי זה לא מעייף כי ה' איתי והוא מחזק אותי ואני יכולה לשנוא אותם עוד אלף שנה!

ג': אני לא שונאת את כולם, רק את המשגרים!

זאת, בקצרה סקירה כללית של עבודתי כפסיכודרמטיסטית בשדרות, מקווה שהצלחתי להעביר לכם את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית.

תודה רבה,

יפי שפירר

*אין קשר בין המצולמים לבין תיאורי המקרה.