מתוך אתר משרד הבריאות

לא פחות מתוסכלים מן הילדים הינם הוריהם, אחיהם, צוות בית הספר וחבריהם. גם העתיד צופן להם קשיים לא מעטים שיפגעו בחלקם ויגרמו להם להשיג פחות ולהגיע לעמדות נמוכות מן הצפוי להם ע"פ כישוריהם. היכן איפה שורש ההפרעה, מה היא כוללת?

אנו מדברים על הפרעה ללא סמן ביולוגי ברור הכוללת (בנפרד או בשילוב) הפרעה בשלושה תחומים מובהקים:

• שליטה עצמית
• קשב
• פעילות יתר

להורדת הערכה לחצו כאן

מאת: שי גיל
המאמר הנדון סוקר בתמציתיות את מאפייני הטיפול בתנועה המהווה כלי יעיל ומומלץ לטיפול במגוון נרחב של קשיים והפרעות על רקע רגשי ו/או תפקודי ובפרט ככלי לטיפול בילדים הסובלים מליקויי למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות

תרפיה בתנועה והבעה

כללי

טיפול בתנועה והבעה משתייך לקבוצת התרפיות באומנויות. המדובר בטיפול רגשי המשלב בין ההיבט היצירתי והאקספרסיבי המאפיין ריקוד ותנועה, יחד עם התובנות של פסיכותרפיה.המטפל בתנועה משלב אמצעים מילוליים ולא מילוליים על מנת לאפשר למטופל לבטא רגשות, לקחת חלק במערכת יחסים, להגביר את ההערכה העצמית, לפתח דימוי גוף מציאותי יותר ודרך אלו להשיג הרגשה של שחרור, הנאה ואינטגרציה.

המטפל בתנועה רואה בגוף כלי אבחוני וטיפולי כאחד, בהתבסס על ההבנה שבגוף חבויים הסיפורים המרתקים של חיינו, אשר בעזרת תנועה ומחול ניתן להגיע אליהם, להעלותם אל פני השטח ובמהלך הטיפול לחולל בהם שינוי ולהביא אותם לסיומים אחרים.

הטיפול בתנועה מתבסס על גוף ידע נרחב ובין תחומי הכולל בין השאר: תיאוריה ופרקטיקה הלקוחה מפסיכותרפיה של היחיד ושל קבוצות, מחקרים על תקשורת לא מילולית, פסיכולוגיה התפתחותית ותנועה התפתחותית, שיטות לניתוח תנועה, כתב תנועה, ועוד.

טיפול בתנועה בילדים:

בעבודה עם ילדים בבתי ספר, הסובלים בחלקם הגדול מלקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ו/או היפר אקטיביות בדרגות שונות, אנו נשאף לתת מקום לצורך של הילד במשחק ובפעילות מוטורית מגוונת, תוך כדי חשיפה הדרגתית לגירויים סנסומוטוריים ( תנועתי-תחושתי ), קינסטטיים (תנועה במרחב) וטקטיליים ( תחושתי- מגעי ), בהתאם לצרכיו. במקביל שואף הטיפול ליצור מקום ומרחב בטוח המאפשר לילד לפגוש בתסכולים, בפחדים, בכעסים ובתבניות חשיבה שגויות, להמשיגם ולעבדם מחדש בעזרת המטפל, תוך כדי יצירת אופציות חדשות ומיטיבות לתנועה מוטורית, תגובה רגשית, חשיבה וקוגניציה, קשר עם הזולת והתנהגות בכלל. כל אלו מצריכים שזירה נכונה של תנועה, משחק וסוגים נוספים של אינטראקציה ורבלית ויצירתית כאחת.

לסיכום

טיפול בתנועה הינו כלי יעיל ומומלץ לטיפול במגוון נרחב של קשיים והפרעות על רקע רגשי ו/או תפקודי ובפרט ככלי לטיפול בילדים הסובלים מליקויי למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות.

בטיפול בילדים אלו, מצאתי כי השימוש בכלים מעולם הטיפול בתנועה, האילתור בתנועה ואומנויות הלחימה, נותן תוצאות טובות הכוללות בין היתר: הפחתת מתח שרירי וחוסר שקט כללי, פיתוח היכולת להגדיר את גבולות הגוף ולארגנו במרחב, שיפור הקוארדינציה, ויסות תחושתי, ויסות כוח ושליטה, טיפוח מודעות גופנית וחיזוק הבטחון העצמי והדימוי הגופני, הארכת טווח הקשב והריכוז, ושיפור מיומנויות תקשורת חברתיות.

שי גיל (A.(M מטפל בתנועה, מורה לאומנויות תנועה ולחימה, מגשר ומנחה קבוצות ויחידים טל: 333757-0524, shaigil@013.net

מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

הפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות מאובחנת כיום יותר ויותר אצל אנשים בכל הגילאים. ספר זה מראה כיצד תרפיה באמנות יכולה  לסייע באבחון ולהוות אמצעי רב ערך לשיפור כישורים כמו: ריכוז ומיקוד, חיזוק ההערכה העצמית, התמודדות עם אימפולסיביות.  קבוצות חינוך לכישורים חברתיים יכולות לסייע להבנת הפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות וללמד אסטרטגיות להקלת תסמיני ההפרעה. תרפיה באמנות אף חשובה כדי להקל על תחושת הבידוד והבלבול שעשויה להתלוות לאבחנה, וכתהליך מתמשך, היא יכולה לשמש ככלי מועיל לבחינת התקדמות המטופלים מההערכה הראשונית ואילך.
ספר מעשי ואינפורמטיבי זה, המבוסס על ניסיונה רב השנים של המחברת בתרפיה באמנות והפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות, יהיה מקור רב ערך לתרפיסטים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ואנשים החיים או עובדים עם הלוקים בהפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות.
דיאן סטיין סאפרן היא תרפיסטית באמנות ומטפלת קלינית זוגית ומשפחתית, ומייסדת שותפה של המכון להפרעות חוסר קשב בקונטיקט. מאחוריה למעלה מעשרים שנות ניסיון כתרפיסטית באמנות בעבודה עם ילדים, מתבגרים, בוגרים ומשפחות. הרצתה ברחבי ארצות הברית על השימוש בתרפיה באמנות עם אוכלוסיית הלוקים בהפרעת חוסר קשב/ היפראקטיביות.