.

מאת: אפרת גל, דרמה תרפיסטית

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם",  אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

כן…ולא… אולי השאלה הנכונה לשאול היא מהי דמותנו האמיתית? האם יש אחת כזו? או אולי לכל אחד מאתנו ישנן דמויות פנימיות רבות אשר בהזדמנויות שונות באות לידי ביטוי? האם הדמות שאני משחקת כאימא היא אותה אחת איתה אני מגיעה לעבודה? האם כשהנהג שחותך אותי בכביש ואני פולטת קללה  פוגש את אותה דמות שיוצאת בערב לתיאטרון? ומה קורה כאשר דמות אחת פנימית משתלטת על שאר הדמיות שלנו ודוחקת אותן לפינה? כלומר, מה קורה כאשר אני קמה עצבנית וכל היום כועסת? או למה אני מגיבה שוב ושוב כמו אמי כשנשבעתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוה… האם אין בי חלקים אחרים? איך אני נותנת לדמות שלה לשוב ולהשתלט לי על החיים, האם אין לי רפרטואר אחר של תגובות או של דמויות?  ואיך זה קורה שכבר בגיל צעיר הילדים מרגישים צורך לשחק בפנינו בתפקיד מסוים ולא בתפקיד אחר? איך זה שיש ילד שכל הזמן נפגע ובוכה, בעוד אחיו כל הזמן צוחק ומאושר? מי משחק איזה תפקיד? ומי שם על עצמו מסכה? והאם הוא יודע להוריד את המסכה וללבוש עליו לפעמים מסכה אחרת?

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

קישור למאמר מאת אורית מס גולדמן. באתר אוניברסיטת לסלי

.

הפעולה: במתודה הפסיכודרמטית אל מול הפסיכותרפיה הקלסית.
ההבדל המהותי בין הפסיכותרפיה לפסיכודרמה: הפעולה כאקט מחבר ולא אקט של ניתוק והסתרה. 
הצגת תיאורי מקרה מתוך טיפולים פסיכו דרמטיים.
.
לפי הפסיכותרפיה הקלאסית, המושג הפסיכולוגי "מימוש בפעולה" (acting out) הוא מושג הגנתי. הפעולה, לפי גישה זו, מחליפה חשיבה פנימית, ובשל כך מכסה במקום לגלות, היא מהווה תחליף להיזכרות, לחשיבה ולעיבוד. הפעולה הפסיכו-דרמטית, לעומת זאת, היא השפה הלגיטימית והמרכזית שבה נוצרת החשיבה והעיבוד הפנימי של המטופל. דרכה נעשית החייאה של תכנים פנימיים, כשהפרט משתמש בה כדי להתקרב ליכולתו להיזכר ולהעלות אסוציאציות חופשיות. הפעולה, אם כן, לפי הפסיכודרמה, מתקיימת בשירות הגילוי והעיבוד הפנימי ולא כהגנה מפניהם.

.

המאמר המלא כאן

טבע-תרפיה  -  "ד"ר רונן ברגר (2008), פסיכו-אקטואליה, 23-16
ראה באתר: המרכז לטבע-תרפיה www.naturetherapy.org.il

למרות ההתרחבות השימוש בשיטות הלא מילוליות קיימת ספרות מצומצמת המסבירה את הפוטנציאל הייחודי של דרכי עבודה אילו ואת האפשרויות הטיפוליות הרחבות שההישארות בחוויה מאפשרת. תוך הצגת דרך בה הטבע תרפיסט הפך את הבנתו הפסיכולוגית ואת פרשנותו לתהליכים קבוצתיים להתערבות יצירתית בטבע יציג המאמר תהליך עבודה שלם הנשאר בחוויה. המאמר יראה כיצד ניתן להיעזר בתהליכים הקשורים לצידו הימני של המוח – לדמיון, לגוף ולרגש כדי להרחיב את שפות הקליינט, לחברו למשאבי התמודדות ולהעשיר את פרספקטיבת חייו. הוא יאיר את משמעותה הרחבה של דרך עבודה זו ויסביר את הקשר בין הופעת "התנגדויות" לכניסה לאותן "שפות נשכחות". המאמר יתבסס על ההתרחשויות שהתקיימו בארבעה מפגשים עוקבים בתוכנית להכשרת מנחי קבוצות בטבע תרפיה ויכלול תיאוריה ומחשבות רפלקסיביות של המחבר.
לקריאת המשך הפוסט »

מאת: עדי רם
תאור מקרה של טיפול באמצעות הבעה ויצירה בנער מתבגר

במסגרת לימודי פסיכותרפיה יונגיאנית, מכללת עמק יזרעאל. הטיפול באוריינטציה יונגיאנית.
המאמר מתאר את התהליך הטיפולי ומנתח תוצרי נפש בהמשגה יונגיאנית.
הכרת תודה- ברצוני להביע את הערכתי המרובה ואת תודתי לד"ר גדי מעוז על הדרכתו המקצועית והמסורה שליוותה אותי, העשירה והפרתה לאורך טיפול המקרה המוצג לעיל.

רקע קצר
ד' בן-15, טופל במהלך השנה במסגרת בית ספרו,לומד בכיתה קטנה לליקויי למידה.
בעל אינטליגנציה גבוהה, מתקשה בתחום השפה ובארגון החומר.קיים פער ניכר בין יכולת הבנתו הגבוהה ועולם הידע העשיר שרכש, לבין יכולת הביטוי שלו בעל-פה ובכתב. יצירתי מאוד, בעל עולם פנימי עשיר בדימויים ובסמלים. טיפלתי בו כשלמד בכיתה ט'.

לקריאת המשך הפוסט »

 מתוך אתר YNET תרבות
מאת: מירב קריסטל

האם שחקנים ואמנים יודעים טוב מאחרים מהו דיכאון? האם יש לזה יתרונות? תלוי את מי שואלים. ומתי. אסי דיין, גילה אלמגור ומיכל בת אדם, שחקנים שמכירים את המחלה מקרוב ומכוכבי העונה החדשה של "בטיפול", ישבו על הספה של ד"ר יורם יובל.

לקריאת המשך הפוסט »

ספרי "על העברה נגדית ועל הדרכה בפסיכותראפיה" יצא לאור בימים אלה. הספר מתבסס על מאמרים שפרסמתי בכתבי עת בין-לאומיים ומלבד סקירת הרקע התיאורטי, הוא מתייחס לאי הבהירות שיוחסה ליישום ההעברה הנגדית ומציע שיטת מינוח בהירה ליישומה הדיפרנציאלי. ניתן להוריד את הספר ללא תשלום כקובץ pdf מאתר "פסיכולוגיה עברית":

על העברה נגדית ועל הדרכה בפסיכותראפיה

כמו כן ניתן למצוא את האתר להורדת הספר ללא תשלום בהדפסת שמי, ד"ר רפאל שפרינגמן ריבק ב"גוגל." 

האנשים המעדיפים לחוש את הספר בידם, שאינם חפצים לקרוא 120 עמודים מהמחשב או להדפיסם בעצמם, מוזמנים לרכוש את הספר ממני, מודפס וכרוך במחיר 25 ₪ (עשרים וחמישה ₪) כולל מע"מ ומשלוח. המעוניינים באפשרות זו מתבקשים להתקשר אתי בטלפון 03-6969777 או בדוא"ל    rafael1930@bezeqint.net  ולציין את הכתובת המלאה למשלוח הספר.

בברכה,
רפי שפרינגמן-ריבק

לקריאת המשך הפוסט »

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: ד"ר גידי רובינשטיין  
קרוב לוודאי ששום הליך טיפול, כמו ברפואה או בכירורגיה, אינו נטול סיכונים, כלומר אינו נקי מהשפעות מזיקות ואפילו קטלניות על המטופל…

במסגרת דיון סוער וטעון למדיי בפורום פסיכותרפיה באתר דוקטורס הובעה הדעה הקיצונית לפיה מטפלים אינם אלא חבורה צינית, שכל מטרתה למכור אשליות כדי להגדיל את הכנסותיהם הכספיות ועקב כך, להחזיק אנשים בטיפול מה שיותר זמן, דבר המסב להם נזק, משום שהוא מגביר את התלות שלהם, טענה שאנו שומעים לא מעט. המציאות היא שנערכו מחקרים רבים מאוד על יעילות הפסיכותרפיה ע"י מטפלים שהם גם חוקרים ושבמסגרת מחקרים אלו נחשפו, בתהליך של ביקורת עצמית אובייקטיבית, גם נזקים שטיפול נפשי עלול לגרום.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: ריקי רדלוס 
הרהורים על סיום טיפול: מתי מתרחש, מי היוזם והאם זה משנה, כיצד משפיע סיום טיפול על המטופלים ועל המטפל.

סיומו של טיפול הינו נושא שיש לתת עליו את הדעת כשם שכל שלב בתהליך הטיפולי מחייב הסתכלות וחשיבה.
הסיום הוא חלק בלתי נמנע של כל טיפול.
אינני מכירה טיפול שנמשך ברציפות לאורך כל החיים, בו המטפל מלווה את המטופל שלו באופן קבוע, מתמיד ורציף עד מותו של אחד מהם בזיקנה טובה. לפחות אין כוונה כזו. (כמובן שאין הכוונה לטיפולים רפואיים…).
לכל טיפול יש התחלה, מהלך וסוף ואני רוצה לחלק את מחשבותי לעניין זה.

לקריאת המשך הפוסט »