כנס חוויתי המשלב הרצאות, סדנאות, כיתות אומן, סרטים, תערוכה והופעה
יום א', 4.7.2010 | בי"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

.

מאת: אפרת גל, דרמה תרפיסטית

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם",  אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

כן…ולא… אולי השאלה הנכונה לשאול היא מהי דמותנו האמיתית? האם יש אחת כזו? או אולי לכל אחד מאתנו ישנן דמויות פנימיות רבות אשר בהזדמנויות שונות באות לידי ביטוי? האם הדמות שאני משחקת כאימא היא אותה אחת איתה אני מגיעה לעבודה? האם כשהנהג שחותך אותי בכביש ואני פולטת קללה  פוגש את אותה דמות שיוצאת בערב לתיאטרון? ומה קורה כאשר דמות אחת פנימית משתלטת על שאר הדמיות שלנו ודוחקת אותן לפינה? כלומר, מה קורה כאשר אני קמה עצבנית וכל היום כועסת? או למה אני מגיבה שוב ושוב כמו אמי כשנשבעתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוה… האם אין בי חלקים אחרים? איך אני נותנת לדמות שלה לשוב ולהשתלט לי על החיים, האם אין לי רפרטואר אחר של תגובות או של דמויות?  ואיך זה קורה שכבר בגיל צעיר הילדים מרגישים צורך לשחק בפנינו בתפקיד מסוים ולא בתפקיד אחר? איך זה שיש ילד שכל הזמן נפגע ובוכה, בעוד אחיו כל הזמן צוחק ומאושר? מי משחק איזה תפקיד? ומי שם על עצמו מסכה? והאם הוא יודע להוריד את המסכה וללבוש עליו לפעמים מסכה אחרת?

.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: דקלה זר – שחקנית וכותבת בתיאטרון גיל עד ונאוית יחיא, סטודנטיות במכון להכשרת מטפלים, מכללה ירושלים.

הפרוטגוניסט במפגש, היא סינדרלה.

רקע ותאור כללי: סינדרלה בת 17, יפה, חיוורת, שיער אסוף, עיניים עצובות.
סינדרלה מגיעה ממוצא אנגלי. היא בת יחידה להוריה. חונכה להיות ילדה טובה, צייתנית ומנומסת.
כשהייתה בת 4, חלתה אימה במחלה ומאז סינדרלה זוכרת שאביה היה עסוק מאוד בטיפול באשתו. היא (סינדרלה) , עשתה הכל כדי לא להפריע, הפכה לילדה עצמאית ובוגרת, השתדלה להתנהל באופן שלא יפריע להורים. כשסינדרלה הגיעה לגיל 8, נפטרה האם. היא זוכרת שאביה טיפל בה באהבה, אך לא ממש זוכרת שיחות ארוכות איתו. שנתיים לאחר מכן, התחתן האב עם אלמנה ו 2 בנות. מאז הידרדר מצבה של סינדרלה. האבא נסגר יותר והתעסק בענייניו והאם ובנותיה התעמרו והתעללו בסינדרלה.הן נהגו להשפיל אותה, להעביד אותה בפרך, האם החורגת גערה בה ובודדה אותה מהסביבה.
סינדרלה מצאה נחמה בעכברים ובציפורים שסביבה. אביה נפטר כשהיתה בת 12 ומאז רק החריף מצבה. לא היתה מרוכזת בביה"ס. חברים ממילא לא יכלו לבקרה בביתה ולכן לא יצרה קשרים חברתיים, מאחר וידעה שאין להם סיכוי.
לקבוצה הטיפולית הגיעה ביוזמת יועצת ביה"ס, שראתה את המצוקה והבדידות בה שרויה סינדרלה.

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

קישור למאמר מאת אורית מס גולדמן. באתר אוניברסיטת לסלי

.

הפעולה: במתודה הפסיכודרמטית אל מול הפסיכותרפיה הקלסית.
ההבדל המהותי בין הפסיכותרפיה לפסיכודרמה: הפעולה כאקט מחבר ולא אקט של ניתוק והסתרה. 
הצגת תיאורי מקרה מתוך טיפולים פסיכו דרמטיים.
.
לפי הפסיכותרפיה הקלאסית, המושג הפסיכולוגי "מימוש בפעולה" (acting out) הוא מושג הגנתי. הפעולה, לפי גישה זו, מחליפה חשיבה פנימית, ובשל כך מכסה במקום לגלות, היא מהווה תחליף להיזכרות, לחשיבה ולעיבוד. הפעולה הפסיכו-דרמטית, לעומת זאת, היא השפה הלגיטימית והמרכזית שבה נוצרת החשיבה והעיבוד הפנימי של המטופל. דרכה נעשית החייאה של תכנים פנימיים, כשהפרט משתמש בה כדי להתקרב ליכולתו להיזכר ולהעלות אסוציאציות חופשיות. הפעולה, אם כן, לפי הפסיכודרמה, מתקיימת בשירות הגילוי והעיבוד הפנימי ולא כהגנה מפניהם.

.

המאמר המלא כאן

כתב העת לטיפול ביצירה והבעה של סמינר הקיבוצים

.

כתב העת בין המילים של המרכז להכשרת מטפלים בסמינר הקיבוצים, נוצר כמקום מפגש עבור מטפלים, מורים, בוגרים ותלמידים בתוכניות להכשרת מטפלים ביצירה ובהבעה, וכמרחב לדיאלוג עם העוסקים בתחום זה בארץ ובעולם. 

 .

לקריאת המשך הפוסט »

.

עבודת מחקר (תזה) מאת חדוה נוביץ'

הוגשה לאוניברסיטת לסלי, יולי 2006.

.

העבודה במלואה כאן 

.

.

מאת: חדוה נוביץ' –  M.A תרפיה בפסיכודרמה. מפתחת ומנחת סדנאות בארגונים ועסקים

www.metaplim.co.il/hedvanovich

.

סדנאות הן כלי נוסף לפיתוח מנהלים ועובדים ועוסקות בנושאים שונים ומגוונים. (מכירה, דילמות ניהוליות, תקשורת, שיתוף פעולה, משא ומתן, תרבות ארגונית ועוד). היתרונות בסדנאות למידה הוא ביכולת להשתתף עם מנהלים נוספים בחווית הניהול, לאפשר סיעור מוחות והפריה הדדית ובשונה מהלמידה האישית למול יועץ מתאפשר מפגש עם מנהלים נוספים המתמודדים באותן סוגיות ניהוליות והינם בעלי עמדות שונות וזוויות הסתכלות מגוונות.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: יפי שפירר
יפי שפריר – פסיכודרמטיסטית – סוקרת את עבודתה הטיפולית בעיר שדרות מוכת הטילים. במאמר מתארת יפי את המורכבות המקצועית והרגשית לצד חווית השליחות האישית וטיפולית. בשנת תשס"ו, במסגרת פרוייקט "חדר שלווה", עבדה יפי בשמונה בבתי ספר יסודיים בעיר והנחתה 13 קבוצות של כ- 6 ילדים בכל קבוצה.

ראשית כל אני מבקשת להודות על ההזדמנות שניתנת לי להציג את עבודתי, ובעיקר להשמיע את קולם של ילדי שדרות. בשקופית הזאת אנו רואים את שלט הכניסה לעיר- המספר לא מעודכן, כיום המספר הנכון הוא סביב ה 6000 קאסמים. (השלט הזה מופיע כך מחודש נובמבר)

התמונה הזאת היא לא סקופ תקשורתי, היא סצנה שכיחה של ילדי שדרות בכלל ושל עבודתי בשדרות בפרט. הכריזה נשמעת במהלך היממה ללא "תכנון" והיא כשהיא נשמעת היא לא משמשת כ"חימום" מתאים לעבודה הקבוצתית, אלא חוויה מערערת מתמשכת שחודר למרחב הטיפולי

לקריאת המשך הפוסט »

תאור מקרה ע"י אודי גבריאלי

מאתר הבית של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה

תאור מקרה ע"י אודי גבריאלי. מטפל ומנחה מוסמך של איגוד ישראלי לפסיכודרמה. מנחה קבוצות פסיכודרמה במסגרת פרטית בכפר סבא. הוצג בכנס של איגוד ישראלי לפסיכודרמה בנוה אילן 10.04.2008

בזמן הקצר שיש לי, אספר אודות פסיכודרמה של אייל שהגדיר עצמו כסובל מהלם קרב. בסיום תאור המקרה, ארצה לציין כמה השגות שהגעתי אליהן בעקבות פסיכודרמה זאת. אני מנחה קבוצות פסיכודרמה קטנות של בוגרים בגילאים שונים למספר פגישות קבוע. המשתתפים בקבוצות מגיעים ממניעים שונים ומרקעים שונים. הקבוצה בה התרחשה הפסיכודרמה היתה בת שבעה משתתפים – ארבעה גברים ושלוש נשים, בגילאים 55-40 . הפגישות נערכו אחת לשבוע למשך ארבע שעות בשעות הערב המאוחרות.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: תומר קרן
מהאתר: ifeel

מדי יום אנחנו מתרגלים עשרות העמדות הפנים, כדי להצליח בעבודה ובחברה. ליכולת המשחק הזו יש שימוש נוסף – הפסיכודרמה. לא לשחקנים בלבד

הבמאי אלפרד היצ'קוק נשאל פעם איך הוא מסוגל לגרום לשחקן, מוכשר ככל שיהיה, להיכנס לראש של רוצח אם מעולם לא רצח והעבירה הכי גדולה שעשה בחייו היא דו"ח חנייה. "אני גורם להם להיזכר בזבוב הכי גדול שזימזם להם ליד האוזן, ולהיזכר מה רצו לעשות בו כשיניחו עליו את ידם", ענה היצ'קוק. תשובתו נשמעת אולי מפתיעה, אבל כל שחקן מתחיל יכול להעיד על כך שהוא משתמש על הבמה בחומרים ובמצוקות מחייו הפרטיים.אבל לא צריך להיות שחקן או לעלות מדי ערב על במה כדי לדעת להפיק תועלת ולהגיע לתובנות עצמיות באמצעות משחק או שחזור אירועים מהעבר. הפסיכודרמה (Psychodrama) היא צורה של טיפול קבוצתי שבו אנשים לומדים על עצמם באמצעות משחק של מצבים וסיטואציות שחוו בעבר שלהם.

לקריאת המשך הפוסט »