מנחה: ד"ר דליה מאיר

שיטת העבודה הטיפולית והאבחונית שפיתחתי מבוססת על עבודה טיפולית של שנים רבות, שחלקה נחקרה  בעבודת דוקטורט, מפורסמת בספרי, ואותה לימדתי ומלמדת בשנים האחרונות.

השיטה אותה פיתחתי מבוססת בעיקרה על שימוש בשפת האמנות ושפת הדמיון  מאפשרות גשר בין העולם הפנימי הסמוי של התת מודע, ובין העולם החיצוני הגלוי המודע והוורבלי,  לשם אינטגרציה רבה יותר בין השניים. האפשרויות הטמונות בשילוב התחומים השונים, ובשימוש בפערים המתגלים ביניהם מרחיבות את הנגישות אל העולם הפנימי, היצירתי והלא וורבלי, וממקדות כוחות וקשיים. הדמיון או השוני והפערים המתגלים בין עולם הדמיון לבין היכולת לבטאו במלל או ביצירה , מאפשרים למטפל לראות תמונה פנימית אותנטית ומדויקת,  לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים ומספקת סביבה מוגנת בה יכול חומר מודחק ולא מודע לעלות על פני השטח לאבחן על פיה את בעייתו של המטופל, ולטפל במגוון כלים עשיר ויצירתי. מטרת הקורס הוא לספק  התנסות עם כלים טיפוליים משולבים של דמיון מודרך וסיפור חיים ורבלי, ככלי טיפולי והערכתי, המאפשר גשר בין העולם הפנימי והחיצוני ואינטגרציה רבה יותר בין השניים, ודיאלוג נוסף עם מטופלים, דרך עולם הדמיון והיצירה. 

 נושאי הלימוד 

הסדנא  תתקיים בתל-אביב בתאריכים ה-8,9,10.8.10  

בימים ראשון שני ושלישי, בין השעות  14:30–9:00  

מספר המשתתפים מוגבל. 

עלות הסדנא 850 ₪. 

לפרטים נוספים ולהרשמה:טלפונים: 03-6054041;  -054-5860420 meirdalia13@gmail.com 

ד"ר דליה מאיר- מטפלת ומדריכה מוסמכת באומנות פלסטית, אומנית רב תחומית. בין המייסדים של קידום נוער. לימדה ומלמדת סטודנטים ואנשי מקצוע את שיטת העבודה שפיתחה, ועליה עשתה את עבודת הדוקטורט. השתתפה בכנסים רבים בתחום הטיפולי בנושאים הנ"ל, ומקיימת קליניקה פרטית בתל- אביב.    

מודל טיפולי לסדנא משותפת של אומן ותרפיה באומנות

27.4.10
אורנה מגידס, יהודית שלו, שני טרייסמן, יפעת קורן – מטפלות באומנויות
חנוך פיבן – אמן

סדנאות "ציור בחפצים" התקיימו בשנים האחרונות עם אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ; ילדים ומבוגרים חולי סרטן,  חיילי צה"ל – נפגעי התסמונת הפוסט טראומתית, בני נוער משדרות ועוד. כמו כן הועברו סדנאות לאנשי מקצוע בתחומים הטיפוליים.

מודל הסדנא נבנה מתוך שיתוף פעולה מקצועי ומאתגר בין האמן חנוך פיבן וצוות מטפלות באומנויות, אשר חברו יחד לעבודה הטיפולית.

בסדנא זו, נפגוש את האמן חנוך פיבן, ניחשף לאומנות שלו ולדרך עבודתו המיוחדת "ציור בחפצים", המבוססת על שימוש קונקרטי וסימבולי בחפצים שונים ומגוונים.

בהמשך, בהשראת האמן, נעבור לעשייה יצירתית, שבה יוצע למשתתפים מגוון רחב של חומרים, מעולמות תוכן שונים, שבעזרתם וע"י בחירתם ושילובם בעבודה יתאפשר למשתתף לתת ביטוי לעולמו הפנימי. טכניקה זו אינה דורשת ניסיון קודם או כשרון מיוחד ולכן אינה מאיימת ומאד מזמינה. היצירה הספונטאנית, המתבצעת ללא ביקורת או שיפוט, מפעילה מחדש את התשוקה להתחדשות ומחברת את האדם אל כוחות הריפוי שבו. השימוש בחומרים הלא קונבנציונאליים, לעיתים מזמין את ההומור, אשר מאפשר התבוננות אחרת על עצמי ועל העולם ופותח אופציות חדשות. 

ה"ציור בחפצים" היא טכניקה שמזמינה למשחק. המשחק מאפשר לעקוף את התקיעות שמאפיינת חולים כרוניים ואנשים שחוו טראומה ומזמין לתנועה פיזית ורגשית. המפגש עם חפצים שבורים בסדנה ושילובם ביצירה מאפשר למשתתפים הזדהות עם החפץ השבור מחד, והתחברות לפוטנציאל הטמון בו, מאידך.

בחלק השני של היום, נציג את המודל הטיפולי אשר התפתח במהלך העבודה המשותפת במרחב המיוחד שנוצר במפגש בין שתי הדיסציפלינות, אמנות  וטיפול באומנויות, נשתף בחוויות ורשמים מהסדנאות שערכנו עם האוכלוסיות השונות בלווי דוגמאות וסרטים מהשטח, ונדון בדרכים להשתמש בטכניקה במסגרות קליניקות טיפוליות.

* המשתתפים מוזמנים לאסוף ולתרום לסדנא חפצים ישנים, גרוטאות, דברים שהאינסטלטור השאיר אחריו, וכל דבר שעולה על דעתם…

ציוד:

• החומרים לעבודת האמנות יסופקו במהלך הסדנא
• מומלץ להביא מצלמה לתיעוד התהליך

מנחי הסדנא:

חנוך פיבן – אמן של קריקטורות שבנויות מחפצים. פירסם ספרים רבים ועבודותיו זכו בפרסים יוקרתיים בארץ ובחו"ל.

צוות המטפלות באומנויות – יהודית שלו, אורנה מגידס, שני טרייסמן ויפעת קורן – מטפלות מוסמכות בהבעה ויצירה בתחומי האמנות הפלסטית, התנועה והפסיכודרמה ובעבודה טיפולית קבוצתית עם ילדים ומבוגרים. מתמחות באונקולוגיה.

אוכלוסיית יעד:

אנשי טיפול בתחומי הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הפסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות, טיפול באומנויות, ריפוי בעיסוק, יעוץ חינוכי, רפואה וסיעוד, המעוניינים בהיכרות ראשונית עם המודל וסקרנים לחוות, לשחק ולהביע את עצמם בדרך אחרת.

מועד הסדנא: יום שלישי 27.4.10, בין השעות 17:00 – 10:00

מקום הסדנא: בית נט"ל, רח' אבן גבירול 10, תל אביב

שכר לימוד: 300 ₪ (כולל דמי הרשמה)

מועד אחרון להרשמה: 13.4.10

מספר המקומות מוגבל!

לפרטים נוספים ניתן לפנות למזכירות נט"ל – מרינה/איריס,  בטלפון: 0732-363-363

להורדת טופס הרשמה – כאן

.

מאת: חדוה נוביץ' –  M.A תרפיה בפסיכודרמה. מפתחת ומנחת סדנאות בארגונים ועסקים

www.metaplim.co.il/hedvanovich

.סדנאות הן כלי נוסף לפיתוח מנהלים ועובדים ועוסקות בנושאים שונים ומגוונים. (מכירה, דילמות ניהוליות, תקשורת, שיתוף פעולה, משא ומתן, תרבות ארגונית ועוד). היתרונות בסדנאות למידה הוא ביכולת להשתתף עם מנהלים נוספים בחווית הניהול, לאפשר סיעור מוחות והפריה הדדית ובשונה מהלמידה האישית למול יועץ מתאפשר מפגש עם מנהלים נוספים המתמודדים באותן סוגיות ניהוליות והינם בעלי עמדות שונות וזוויות הסתכלות מגוונות.

(במאמר מוסגר וכמי שמוצאת קווי דמיון רבים בין קבוצות עבודה בארגונים לקבוצות טיפול שונות גם Yalom  (1995 ( מדבר על גורם הקניית המידע (Imparting Information ) כאחד מהגורמים האחראים לשינוי המרפא שעוברים משתתפים בקבוצה . על ידי סיפוק הידע הקוגניטיבי וניבוי הפחדים יכולים המטופלים לשתף פעולה באופן יותר אקטיבי משום שהסבר של תופעה הוא צעד ראשון בדרך להבנה ושליטה. ההליך הלימודי הוא מרומז ולא ניתן בהכרח  במפורש על ידי המנחה, הפסיכותרפיסט, אבל בסדנא בארגון- כן ייאמר במפורש).

כמו כן, מסייע המפגש בין המנהלים לגיבוש של קבוצות למידה, וליצירת פורום בעל השפעה והתנסות בפיתוח יוזמות ניהוליות, אותן ניתן להמשיך וליישם בחיים הארגוניים. (ושוב יאלום המדבר הפעם על:האלטרואיזם – אנשים מקבלים גם על ידי נתינה פנימית וגם על ידי נתינה אחד לשני. נתינה של תמיכה, אישור מחדש, הצעות, נקודות ראות שונות, השתתפות ודמיון בבעיות ובתחושות. הנתינה לאחרים טוען יאלום, מעודדת ומעלה הערכה עצמית, ובהסתכלות לאחור כמעט כולם מציינים את הנוכחות העדה התומכת של חברי הקבוצה כחשובה ומשמעותית בתהליך).

Yalom  מדבר גם על התנהגות של חיקוי    ( Imitative behavior  ) כגורם נוסף בתהליך השינוי, חיקוי כזה, של התנהגות חברי הקבוצה, יחול בשלבים התחלתיים של התהליך הקבוצתי בניסיון להזדהות עם החברים בה.

סדנאות הלמידה החוויתיות, בדומה לפסיכודרמה, אינן מתבצעות באופן פרונטאלי, או מילולי אלא באופן חוויתי, תוך התנסות עוצמתית העוסקת בנושא הנלמד. מתוך כך הן חלק מהתחום הסדנאי הנקרא outdoor trainining ושמתייחד ביכולת לבצע למידה חוויתית בעלת ערכים מוספים.

גישת ה- outdoor trainining , התפתחה באירופה וארה"ב במהלך שניים שלושה עשורים אחרונים ובבסיסה מצויה ההנחה כי ה"התמתחות", ה-stretching אל מעבר לאזורי הנוחות המוכרים לנו יוצרת אווירה חדשה, המחייבת להתמודד באופן חדש ושונה עם בעיות ומציאת פתרונות ודרכי פעולה שאינן נמנים על רפרטואר הדפוסים הרגיל.

סדנאות חוויתיות באומנות בכלל ובפסיכודרמה בפרט

סדנת האומנות בפסיכודרמה מוסיפה על הייחוד הזה ייחודים נוספים שקשורים בעבודה האומנותית: האומנות ככלי לתהליך של גילוי  עצמי, כלי שמאפשר דיאלוג פנימי של חקירה ותקשורת של המטופל עם עצמו משום שצבע, צורה וסמליות או דמות הם שפת הלא מודע.

האומנות האקספרסיבית מביאה אותנו אל הלא מודע ומאפשרת לבטא חלקים לא מוכרים מתוכנו ולהאיר מידע חדש, או ערות.

* נקודה חשובה למחשבה: לא כולם ששים להשתמש בכלים אומנותיים. ההימנעות והמעצורים הללו הם אלמנטים שהתקבעו בתוכנו בילדות, או בשלב מוקדם של חיינו: הרבה אנשים יכולים להצביע על נקודה מסוימת בה הם ויתרו על השימוש בהבעה אומנותית- בד"כ מישהו ביקר אותם באופן שלילי, הם הרגישו לא מובנים, והדימוי העצמי שנשאר בעקבות זאת היה : אני לא יכול  לצייר/לשחק .

גם בסדנאות וגם בטיפול הדגש הוא אף פעם לא על האיך אלא המה…., לא על האופן אלא על התוכן.

מהי פסיכודרמה?

 קצת על פסיכודרמה: פירוש המילה : פסיכו=נפש ודרמה=פעולה. כלומר, הנפש בפעולה. הטיפול הפסיכודרמטי מאפשר לאנשים באמצעות הפעולה להתבונן בעולמם הפנימי ולעבוד עם התכנים של עולם זה כפי שהם עצמם רואים אותם.

פסיכודרמה היא מתודת חקירה לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות על ידי השתתפות במשחק של אירועים רלוונטיים מתוך החיים עצמם, במקום לדבר עליהם.

התפיסה של הגישה הזו היא מעבר לקונטקסט הקליני של פסיכותרפיה. הבעיות או הסיטואציות הנחקרות בפעולה/בהתרחשות המשחקית עשויות לערב את העבר הרחוק או הקרוב , ההווה או העתיד. מה שאמור לעלות בהתרחשות המשחקית הוא לא רק ההתנהגות החיצונית אלא, ואפילו יותר חשוב, גם האספקטים הפסיכולוגיים של אותם אירועים, כמו למשל, מחשבות ורגשות שלא נאמרו או בוטאו, מפגשים עם אנשים שלא נוכחים, גילום פנטזיות של מה אחרים אולי חושבים או מרגישים, לתאר לעצמנו אפשרויות עתידיות, ודרכים אחרות להביט בבעיות. פסיכודרמה מכוונת להיות גישה מתקנת או משחררת.

חשוב מכך, ההתרחשות המשחקית צריכה להיות מוגשת כאירוע של השתקפות עצמית נוספת מגדילה. זה מה שמבחין בין פסיכודרמה לבין סוגים תיאטרליים אחרים של דרמה.

* השיטה הטיפולית שפותחה על ידי מורנו, מתבססת על חשיפת מצבי חיים יומיומיים וקונפליקטים שמשוחקים במקום שמדוברים. זוהי שיטת טיפול ששמה את הפציינט על הבמה, במקום שבו הוא יכול להוציא החוצה את בעיותיו בעזרתם של שחקנים. הפסיכודרמה חושפת את הנחבא ואת האמת ביחס לאנשים ולסביבה.

 להתחלה האמצע והסיום של הפסיכודרמה מקושרות פעילויות שונות ומיוחדות לכל שלב: חימום,הפעולה ושרינג. כמו כן , היא עושה שימוש וכוללת מס' טכניקות כגון: כפיל, חילוף תפקידים, שיקוף, מונולוג ועוד. מורנו יצר סוגים שונים של פסיכודרמות ( למשל; ספונטאניות , מתוכננות מראש ), ולמרות שפסיכודרמה מתרחשת בקבוצה , התפתחה גם פסיכודרמה לטיפול ביחיד (Moreno 1998).

שימוש בפסיכודרמה בסטינג שאינו טיפולי

הפסיכודרמה עברה שינויים רבים במהלך שנות קיומה, החל מהשימוש שביצע מורנו עם להקת שחקנים מקצועית שחיה חיי קומונה ועסקה בטיפול דרמטי, על במה מוארת ומאובזרת, המשיכה דרך הולנדר שפיתח את "עקומת הולנדר" שמתייחסת למבנה הפסיכודרמה ומהלכה הקלאסי ככלי טיפולי. (Hollander,1978 ). ולמעשה עם השנים הולך ומתרחב השימוש בכלי: כלי עזר בעבודה עם ילדים (play therapy), טיפול זוגי, שיקום בבתי כלא, בתי ספר, פנימיות ומוסדות.

בשנים האחרונות עוברים ארגונים עסקיים רבים תהליכי צמיחה שונים באמצעות אימונים. אימון (COACHING) הוא תחום שמטרתו לסייע לאנשים לשנות דפוסי התנהגות שליליים, לקדם מטרות בחיים, ולהגשים את עצמם. בניגוד לפסיכולוג המטפל באנשים בעלי הפרעה נפשית מוגדרת ומאובחנת ובתוך מערך (סטינג) מוגדר מראש, תפקיד המאמן ללוות במערך משתנה אנשים "נורמליים" במצבי מעבר ומצבי משבר וכן אנשים מצליחנים המבקשים להעצים את ביצועיהם ואת איכות חייהם.

 האפקטיביות העצומה של הפסיכודרמה, בכל מקום  בו הוצבה מטרה להגיע להישגים מהירים יחסית, דרך חוויה מעשירה, הופכת אותה לאחת השחקניות הבולטות בעסקים ובארגונים מובילים – מכל הקשת הכלכלית.

לכן פסיכודרמה בעסקים וארגונים  הופכת לכלי, לשיטה שמקרבת את הלקוח לעולם שלו, כפי שהוא רואה  אותו, באמצעות דרמה, משחק.

הפסיכודרמה  עושה בין השאר שימוש בסימולציה ובאימפרוביזציה דרמטית –  כדי "לבנות מחדש" אירוע מקורי שהתרחש בעבר, ודרך הבנייה שלו, בודקת מחדש את מגוון המיומנויות של המשתתף בנושאים כמו: תפיסות, עמדות,  דרכי פעולה,  והתמודדות במצבי לחץ.

התהליך הפסיכודרמטי שנחווה, מאפשר למשתתף להתחקות אחר רגשותיו  ו"לחוות מחדש" את האירוע, באופן שעוזר לו להגיע להבנות חדשות, להפנים ערוצי חשיבה חדשים, להיכנס לנעליו של ה'אחר', "להשתפשף" במסגרת בטוחה, ובסופו של יום – לשפר את הכישורים והמיומנויות האישיות  שלו.

אז איך בעצם עושים את זה?

• לסמן מטרה בארגון ולהגיע אליה באמצעות הפסיכודרמה
  לאחר איתור משותף מוקדם של הנקודות שיש צורך לעבוד עליהן ובהתאם לצורך הארגון, ניתן לבחור בין סדנה חד פעמית  לפיתוח מיומנויות: בתחומים: ניהול, שיווק, מתן שירות, אומנות המשא ומתן, השמה, ניהול משברים וכו' – לבין תהליך בן מספר פגישות – המתייחס למדדי פיתוח נוספים בהיבט האישי או הצוותי, כמו: התמודדות עם שינויים בארגון, פיתוח יצירתיות, פיתוח מנהיגות, קונפליקטים במערכות יחסים ועוד. שימת דגש למקומו של העובד/מנהל במערכת הארגונית.
  מעבר לנושאים המוצהרים ישנה חוויה רגשית ועבודה אישית שחוצה את הנושא המוצהר ומאפשרת עבודה הוליסטית ומעמיקה ( smolowe, 1999 ).
• בנייה מהרגע הראשון של קבוצה כמיכל לעבודה: תרגילי חימום, סביבה אמפתית, כנה שתאפשר צמיחה,שמירה על המיכל.
  ההגנות שנופלות והמשחק שמאפשר כבר התנסות קלה עם חילופי תפקידים, יצירת סוג של Surplus reality כחלק מכללי המשחק בחדר, דרך הורדת רמת החרדה בחדר ועליית רמת הספונטאניות שמאפשרת כניסה לתפקיד של אדם מוכר והתבוננות מזווית שונה, כל אחד על עצמו). הדגש כבר מרגע זה יהיה על המשחק, האלמנטים הפסיכודרמטיים ובצבוץ תכנים סביב דילמות תרבותיות. הפריזמה היא טיפולית- קוגניטיבית  ממוקדת מטרה.
• משחקי תפקידים מסכות ושיקופים
  כבעלי יכולת לשנות אנרגיה נפשית, סמלים הם בעלי אופי אקספרסיבי ו"התרשמותי" כאחד. מצד אחד, הם מבטאים את התהליך התוך נפשי בעזרת דימויים ומצד שני כאשר הם מתגלמים בצורת חומר ציורי הם יוצרים רושם מסוים כלומר משמעותם משפיעה על התהליך התוך נפשי.
  בפסיכודרמה הדיאלוג שלנו הוא עם הדימויים עצמם- וכשזה קורה בספונטאניות , הדברים יוצאים מתוך הנפש. לעומת זאת לדבר על הדימויים זה כבר פונקצית אגו שיוצאת ממקום אפילו שכלתני משהו ומוגן.
  הבחירה שלי בפסיכודרמה נובעת מהמקום המבדיל הזה, משום שמול העוצמות הרגשיות החזקות, לחלק השכלתני קיימת דומיננטיות והשפעה לא פחות חזקה, אולי אפילו יותר כשמדובר במנהלים, ומשהו בכלי הפסיכודרמטי מצליח לאכוף את השכלתנות ולנהל דיאלוג פתוח עם התכנים, על דימוייהם . הדימוי ופרטיו, מעבים ומבארים את החוויה ואת האופן שהוא יכול באמצעותו להעביר את התכנים ולהביאם בטיפול.
  בשלב הבא של הרחבת הדיאלוג, מטופל עובר למעשה תהליך של 'הדהוד' התכנים שעלו בדיאלוג עם המטפל, והפנמה, שלמעשה יוצרת עוד הרחבה ובונה עוד שלב בתהליך החיפוש של המטופל.
• ספונטאניות ויצירתיות
  מורנו, אבי הפסיכודרמה, טען לקשר ישיר בין היכולת לשחק וליצור דימוי ובין בריאות נפשית.
  מרכיב חשוב ביצירת דימויים היא החיות והספונטאניות שידועה כאיכות ומיומנות חשובה לנפש. הלא מודע, על פי מורנו הוא מקור לחכמה וליצירתיות. הוא פורץ ועלה באימפרוביזציה, ומשפיע על אלמנט השחזור והחזרה לזרמים עמוקים, מראות והבנות פנימיות. אחת מהרעיונות המבריקים של מורנו היה שהדרך לעודד יצירתיות היא לקדם ספונטאניות. זהו התהליך המנטאלי, הבינאישי והפיזי שמוביל בצורה המשמעותית ביותר ליצירתיות. אנשים בדרך כלל חושבים על האדם היצירתי כמי שמתכנן וחושב בקפידה, אבל האמת היא שתהליך היצירה בדרך כלל נוגע לסוג של חשיבה, קשקוש, ומשחק מהנה של אימפרוביזציה Blatner Adam), 1996). עולה בי המחשבה כפסיכודרמטיסטית שחלק מתהליך הריפוי קשור קודם כל גם לפיתוח הספונטאניות והיצירתיות, ופיתוח המיומנות ליצור מתוך כך דימויים, מיומנות שמצריכה קשר עם חלקים בריאים של האגו (בעיקר בהקשר של חולים פסיכופתולוגיים).
  היכולת שמאפשרת הפסיכודרמה להחיות דימוי, להיות במצב, ומתוכו גם לצאת לפעולה, מאפשרת להיות בתפקידים השונים, ולהתנסות בדרכי פעולה שונות שמרחיבות את הדיאלוג עם הדימוי.
  באופן חוויתי ולא רק באופן שכלתני קוגניטיבי: מטופל שמתנסה בלהיות מרכיב אחר של הדימוי שאותו הביא, תפקיד שבחיים המציאותיים לעולם לא יעז אולי להתנסות בו, מרחיב באופן ממשי את רפרטואר התפקידים שלו ומאפשר לעצמו הזדמנות להציץ לתוך מקום שבו ההתנסות עשויה להיות אחרת, ואולי זהו אחד הייחודים הבולטים יותר של הכלי הפסיכודרמטי.
• מעגל הלמידה המנחה את תפיסת הלמידה החוויתית smolowe) 1999 ):
  החוויה איננה עומדת בפני עצמה, אלא מורכבת ומתווכת על ידי מטרת היום וההישגים הרצויים על ידי הארגון. דרך החוויה ניתן להתבונן על הביצועים והתוצרים של חברי הקבוצה ביחד ולחוד. בשלב זה יש צורך לבצע הכללה ולהבין כי האירוע שנחווה, אינו משקף אירוע בודד אלא מהווה בסיס לביצוע ופרשנות של אירועים דומים נוספים, בשלב זה יש צורך לבצע העברה והסקת מסקנות בחזרה אל העולם הארגוני. לאור הלקחים שעלו, ההתבוננות הפנימית וההמשגה וההכללה, אילו התנהגויות ניתן כרגע לאפיין כרצויות ונחוצות עבור הארגון או לחילופין כמיושנות ומיותרות.

לסיכום, תהליך ייעוץ = אומנות האימפרוביזציה:

תהליך הייעוץ דומה במתכונתו יותר לאימפרוביזציה מאשר לתיאטרון הפורמאלי. ליועץ יש כללים מנחים ועקרונות, אך בכדי להעניק סיוע משמעותי עליו להיות יצירתי בכל סיטואציה בפני עצמה. בדומה לאומנות בה מציית השחקן לחוקים אסתטיים מסוימים והוא נותר עקבי לעקרונות בסיסיים של עיצוב צבע והרמוניה. מכאן ואילך ישנו תהליך של אימפרוביזציה המבוסס על ידע מקדים שיש ליועץ על הקהל ואפיוניו. בנוסף ליכולות ספונטאניות, על היועץ "ללכת עם הזרם" מחד אך בו זמנית להיות ער לאפשרויות ל"כיבוש יעדים וזיהוי הזדמנויות (שין 1999).