<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;תרפיה בהבעה ויצירה &#187; משפחה&#8236;</title>	<atom:link href="http://cauly.com/archives/tag/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/feed" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://cauly.com</link>
	<description>&#8235;מידע למטפלים ולמתעניינים בטיפול באמנויות&#8236;</description>	<lastBuildDate>Thu, 26 Apr 2012 19:54:56 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.3.2</generator>
		<item>
		<title>&#8235;אלימות והתעללות במשפחה והשתקפותן בציורי ילדים&#8236;</title>		<link>http://cauly.com/archives/471</link>
		<comments>http://cauly.com/archives/471#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 27 Dec 2008 09:19:58 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;קובי קאולי&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[קישור למאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[אלימות]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול באמנות]]></category>
		<category><![CDATA[ילדים]]></category>
		<category><![CDATA[כלים טיפוליים]]></category>
		<category><![CDATA[משפחה]]></category>
		<category><![CDATA[תרפיה בהבעה ויצירה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://www.test.cauly.com/?p=471</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;ד&#34;ר משה רז מכללת תלפיות כלי התקשורת השתים מדווחים לאחרונה בשכיחות ההולכת וגוברת על אירועים שונים הקשורים באלימות והתעללות במשפחה. הן של בעלים כלפי נשותיהם והן של הורים ו/או קרובי משפחה אחרים כלפי ילדים. הנפגעים, בעיקר מקרב הילדים מוזהרים על ידי המבוגרים לא לספר לאחרים על האירוע או האירועים. לשמור זאת כסוד שלנו, ולכן קשה [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p align="right"><strong><span style="color: #ff0000;"><span lang="HE">ד&quot;ר משה רז</span></span></strong><span lang="HE"><br />
<strong>מכללת תלפיות</strong><br />
כלי התקשורת השתים מדווחים לאחרונה בשכיחות ההולכת וגוברת על אירועים שונים הקשורים באלימות והתעללות במשפחה. הן של בעלים כלפי נשותיהם והן של הורים ו</span>/<span lang="HE">או קרובי משפחה אחרים כלפי ילדים</span>.<span lang="HE"><br />
הנפגעים, בעיקר מקרב הילדים מוזהרים על ידי המבוגרים לא לספר לאחרים על האירוע או האירועים. לשמור זאת כסוד שלנו, ולכן קשה לנו (מורים, יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים) לדעת שקיימת בעיה, גם כאשר הדברים עולים בתוך המשפחה, ישנה לעיתים שאיפה של חברי המשפחה לשמור זאת בתוך המשפחה ולא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. הדבר משרת את התוקפן אך לא את הקורבן</span>.</p>
<p align="right"><span id="more-471"></span></p>
<p align="right">אחת הדרכים לאיתור מצוקות נפשיות בכלל והתעללות כלפי ילדים בפרט הנה ניתוח ציורי ילדים.</p>
<p align="right"><span lang="HE">מיכה אנקורי בספרו &quot;הלב והמעיין&quot; מנתח את עיקרי תורתו של קרל יונג ומשווה אותם למקורות קבליים יהודיים. בין יתר העקרונות בהם הוא מטפל הוא מציין את המושג &quot;ארכיטיפ&quot; והוא מגדיר אותו כך</span> :</p>
<p align="right"><span lang="HE">        &quot;ארכיטיפים הם תכנים סמליים כלל</span>-<span lang="HE">אנושיים, המצויים בלא</span>-<span lang="HE">מודע הקולקטיבי. הם<br />
        המגמות האוניברסליות הפועלות במעמקי הלא</span>-<span lang="HE">מודע ומשפיעות על התנהגותו של<br />
        האדם. הם אבני היסוד של המבנה הנפשי</span>.<span lang="HE"><br />
        הארכיטיפים לכשעצמם אינם נגישים לתודעה. הם באים לביטוי הישיר ביותר<br />
        בגילויהם הסימבוליים המוכרים מן הדת, טקס הפולחן, המיתוס והחלום&quot;.</span></p>
<p align="right"><span lang="HE">לאור האמור לעיל, ניתן להתחבר ישירות אל שפת הסמלים של הנפש ושל החלום בעזרת הציור. הציור כשפה עוקף את מנגנוני ההגנה ואת הצורך לנסח חוויות רגשיות מורכבות ומופשטות במילים,  אלא מתחבר ישירות אל ה&quot;לא-מודע&quot; הן האישי והן הקולקטיבי</span>.<span lang="HE"><br />
יוחאי חקק במאמר בעיתון ידיעות אחרונות (25.10.99) מביא שני מחקרים אותם ערכה לאחרונה הגב' רחל לב מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן</span>-<span lang="HE">גוריון</span>.<span lang="HE"> מחקריה מצביעים על יתרונות השימוש במבחן הציור לצורך אבחון, ומורים על האפשרות לעשות בו שימוש נרחב הרבה יותר.<br />
לב ושותפה מר דן הרשקוביץ, ניסו לברר את היכולת לאבחן באמצעות ציור את מידת התוקפנות והפוטנציאל להתנהגות אלימה אצל נבדקים, וכן את הסיכוי שיממשו נטיות אלו.</span></p>
<p align="right"><span lang="HE">המחקר הראשון נערך באחד מבתי הכלא הגדולים בארץ והשתתפו בו 3 קבוצות של 20 אסירים. חברי קבוצה אחת ביצעו עבירות אלימות כגון: רצח, אונס או שוד אלים אך כלפי אנשים שלא הכירו. חברי הקבוצה השנייה נהגו אלימות בבני משפחתם ואילו חברי הקבוצה השלישית ביצעו עבירות לא אלימות.<br />
 60 הנבדקים התבקשו לצייר דמות אדם. בדיקה השוואתית של הציורים העלתה כי בציורי האסירים שריצו עונשי מאסר בגין שימוש באלימות (אם כלפי משפחתם ואם כלפי זרים) נמצאו מאפיינים המבדילים אותם מציורי האסירים הלא</span>-<span lang="HE">אלימים, רק בציורי האסירים האלימים הופיעו המאפיינים הבאים: עיניים חלולות, נקודתיות או אלכסוניות. גבות עבות, שפם, זקן או זיפי זקן ואצבעות ידיים מחודדות. אסירים שהיו אלימים כלפי בני משפחתם ציירו דמויות עם נחיריים רחבים הרבה יותר מאלה שציירו האסירים שגילו אלימות כלפי זרים</span>.</p>
<p align="right"><strong>למאמר המלא לחצן </strong><a href="http://demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/814616173/740513658.doc" target="_blank"><strong>כאן</strong></a><strong>.</strong></p>
<p align="right"><span lang="HE">המאמר פורסם בעיתון מכללת &quot;תלפיות&quot;  &#8211; &quot;מסכת משפחה&quot; חוב' מס' 1 אייר תש&quot;ס עמ' 25-33</span></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://cauly.com/archives/471/feed</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

