"מדברים קומיקס", אתר ליצירת סיפורי קומיקס, המזמן עבודה על נושאים תקשורתיים וחברתיים, כישורי שפה וכישורי חיים לילדים עם צרכים מיוחדים.
באתר – רקעים, דמויות, חפצים וסמלים לבניית סיפורי קומיקס אישיים.

מבית מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

כניסה לאתר כאן…

מנחה: ד"ר דליה מאיר

שיטת העבודה הטיפולית והאבחונית שפיתחתי מבוססת על עבודה טיפולית של שנים רבות, שחלקה נחקרה  בעבודת דוקטורט, מפורסמת בספרי, ואותה לימדתי ומלמדת בשנים האחרונות.

השיטה אותה פיתחתי מבוססת בעיקרה על שימוש בשפת האמנות ושפת הדמיון  מאפשרות גשר בין העולם הפנימי הסמוי של התת מודע, ובין העולם החיצוני הגלוי המודע והוורבלי,  לשם אינטגרציה רבה יותר בין השניים. האפשרויות הטמונות בשילוב התחומים השונים, ובשימוש בפערים המתגלים ביניהם מרחיבות את הנגישות אל העולם הפנימי, היצירתי והלא וורבלי, וממקדות כוחות וקשיים. הדמיון או השוני והפערים המתגלים בין עולם הדמיון לבין היכולת לבטאו במלל או ביצירה , מאפשרים למטפל לראות תמונה פנימית אותנטית ומדויקת,  לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים ומספקת סביבה מוגנת בה יכול חומר מודחק ולא מודע לעלות על פני השטח לאבחן על פיה את בעייתו של המטופל, ולטפל במגוון כלים עשיר ויצירתי. לקריאת המשך הפוסט »

כנס חוויתי המשלב הרצאות, סדנאות, כיתות אומן, סרטים, תערוכה והופעה
יום א', 4.7.2010 | בי"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, אוניברסיטת תל אביב

קורס לטיפול בהבעה ויצירה בגישה ממוקדת – ד"ר עדנה ניסימוב נחום

הטיפול בהבעה ויצירה התבסס עד לאחרונה בעיקר על תיאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות, בהן הטיפול ניתן לטווח ארוך. אולם, בשנים האחרונות, גוברת ההתעניינות בשיטות פסיכולוגיות ממוקדות. גורמים שונים עומדים מאחורי השינוי בגישה:  אורך הטיפול, עלותו הכלכלית, הצורך לטפל במספר רב של פונים, והרצון לגבש גישה אקטיבית וחדשה, בעלת בסיס תיאורטי מוצק. במשך השנים התפתחו שיטות ממוקדות רבות והתברר שהן לא בהכרח פחות טובות מהשיטות הקלאסיות. בישראל מטפלים בהבעה ויצירה עובדים במסגרות חינוכיות, רפואיות ופרטיות ונדרשים לעבודה ממוקדת אשר תיתן מענה לסיבות ההפניה לטיפול. מאחר ששיטות ממוקדות באמצעות הבעה ויצירה לא נלמדות במוסדות להכשרת מטפלים, מבקשים מטפלים רבים לא רק להרחיב את הידע התיאורטי שלהם על שיטות אלה, אלא גם ללמוד את דרכי יישומן במהלך הטיפול.

לקריאת המשך הפוסט »

ערב עיון- שיח וקפה

במטרה להעשיר את עולמנו המקצועי ולהרחיב את ההתפתחות המקצועית, ניפגש לערבי עיון שיועברו על-ידי חברים וחברות למקצוע, מטפלים באומנויות ותיקים שישתפו ויפתחו בפנינו צוהר לתחומי העניין שלהם.

ערבי העיון יהיו במתכונת של הרצאה/ סדנה/ צפייה בסרט ודיון.

המפגשים יתקיימו בספרית בי"ס "ברושים"- דרזנר 3 רמת אביב ג', תל-אביב

 (חניה חופשית במקום. תחבורה ציבורית נוחה למרכז שוסטר- קו 27, 25).

המפגש הראשון יתקיים בתאריך 20.5.10  בין השעות 19:30-21:00

מנחה: ד"ר עדנה ניסימוב

לקריאת המשך הפוסט »

לפרטים לחצו כאן

מודל טיפולי לסדנא משותפת של אומן ותרפיה באומנות

27.4.10
אורנה מגידס, יהודית שלו, שני טרייסמן, יפעת קורן – מטפלות באומנויות
חנוך פיבן – אמן

סדנאות "ציור בחפצים" התקיימו בשנים האחרונות עם אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ; ילדים ומבוגרים חולי סרטן,  חיילי צה"ל – נפגעי התסמונת הפוסט טראומתית, בני נוער משדרות ועוד. כמו כן הועברו סדנאות לאנשי מקצוע בתחומים הטיפוליים.

מודל הסדנא נבנה מתוך שיתוף פעולה מקצועי ומאתגר בין האמן חנוך פיבן וצוות מטפלות באומנויות, אשר חברו יחד לעבודה הטיפולית.

בסדנא זו, נפגוש את האמן חנוך פיבן, ניחשף לאומנות שלו ולדרך עבודתו המיוחדת "ציור בחפצים", המבוססת על שימוש קונקרטי וסימבולי בחפצים שונים ומגוונים.

לקריאת המשך הפוסט »

.

מאת: אפרת גל, דרמה תרפיסטית

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם",  אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

כן…ולא… אולי השאלה הנכונה לשאול היא מהי דמותנו האמיתית? האם יש אחת כזו? או אולי לכל אחד מאתנו ישנן דמויות פנימיות רבות אשר בהזדמנויות שונות באות לידי ביטוי? האם הדמות שאני משחקת כאימא היא אותה אחת איתה אני מגיעה לעבודה? האם כשהנהג שחותך אותי בכביש ואני פולטת קללה  פוגש את אותה דמות שיוצאת בערב לתיאטרון? ומה קורה כאשר דמות אחת פנימית משתלטת על שאר הדמיות שלנו ודוחקת אותן לפינה? כלומר, מה קורה כאשר אני קמה עצבנית וכל היום כועסת? או למה אני מגיבה שוב ושוב כמו אמי כשנשבעתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוה… האם אין בי חלקים אחרים? איך אני נותנת לדמות שלה לשוב ולהשתלט לי על החיים, האם אין לי רפרטואר אחר של תגובות או של דמויות?  ואיך זה קורה שכבר בגיל צעיר הילדים מרגישים צורך לשחק בפנינו בתפקיד מסוים ולא בתפקיד אחר? איך זה שיש ילד שכל הזמן נפגע ובוכה, בעוד אחיו כל הזמן צוחק ומאושר? מי משחק איזה תפקיד? ומי שם על עצמו מסכה? והאם הוא יודע להוריד את המסכה וללבוש עליו לפעמים מסכה אחרת?

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

מפגש מוסיקלי חברתי בין זמרים בעלי צרכים מיוחדים לבין נגנים ממגמת מוסיקה

מאת: עזז פרנקו, מוסיקאי, זמר ומטפל במוסיקה

.

'נפגשים בפסגה' הינו פרויקט המפגיש זמרים בעלי פיגור קל עד בינוני מבית ספר 'אופק' הרצלייה, עם נגנים ממגמת המוסיקה של תיכון ראשונים הרצלייה. שתי הקבוצות נפגשות באופן קבוע אחת לשבוע, לעבודה מוסיקלית משותפת הכוללת: משחקים מוסיקליים וחברתיים, וחזרות מוסיקליות על רפרטואר שירים מסגנונות שונים ומגוונים. החוויות המשותפות של שתי הקבוצות הינן חוויות של הפריה הדדית המספקות העצמה ובטחון לכל אחד ואחד מהמשתתפים.

הזמרים הינם חניכים מבית ספר 'אופק' בהרצלייה, בעלי פיגור קל עד בינוני, בגילאים שבין 12 ל20 כשהבנים מהווים כ 70% מהקבוצה. הנגנים רובם בני 15-16 ממגמת המוסיקה בבית ספר תיכון ראשונים בהרצלייה משתתפים בפרויקט כחלק ממחויבות אישית, לפעמים ישנם גם נגנים יחידים מהקונסרבטוריון, גם בקבוצה זו הרוב לבנים. מיון המשתתפים בשתי הקבוצות מתבצע על סמך היכולת המוסיקלית, הנגנים אמורים לדעת לנגן ברמה סבירה לליווי של שירים מסגנונות שונים, והזמרים ממוינים לפי יכולות שונות הקשורות לשירה יחידנית ושירה משותפת.

.

לקריאת המשך הפוסט »