הכינוס השלישי…
בהמשך להצלחת הכינוס אשתקד ובהשראת הפורים – הכינוס השלישי בכותרת "עד דלא ידע"
מיום רביעי ועד ליום שישי  16.3.2012 – 14.3.2012
באכסניית המרכז הימי קיסריה 

"תוספת מבורכת לספרות המועטה בתחום. אני ממליץ על הספר לכל מי שעובד בתחום ובמיוחד למתחילים… זהו ספר שמוצג היטב, ברור וקל לקריאה, ומספק תערובת מאוזנת של מידע עובדתי וסיפורי מקרה."  British Journal of Occupational therapy.  אן קטנאך היא מנהלת החוג לתרפיה במשחק במכון Roehampton ומייסדת שותפה של הקרן לתרפיה במשחק.

מאת: ד"ר שלמה אריאל
מהאתר: טיפול משפחתי וזוגי  

המשחק הוא כלי ההבעה והתקשורת הטבעי לילדים. חשיבותו להתפתחות הילד על כל היבטיה ולאושרו הוכרה והוכחה במספר רב מאד של עבודות תיאורטיות ומחקרים אמפיריים. חינוך ילדים בגיל הרך מבוסס בחלקו הגדול על משחק. הטיפול במשחק היה ונשאר הכלי העיקרי אם כי לא היחיד לעבודה טיפולית עם ילדים ואחד הכלים לעבודה טיפולית עם מבוגרים ובני נוער. תחום הטיפול במשחק זוכה לפריחה גדולה בשנים האחרונות, בעיקר בצפון אמריקה ומערב אירופה, ויעידו על כך הכמות הגדלה והולכת של ספרים ומאמרים בתחום זה, התעשרות התחום בגישות, שיטות וטכניקות חדשניות, פתיחת תכניות הכשרה לטיפול במשחק באוניברסיטאות ומכונים וייסוד התאגדויות מקומיות ובין לאומיות של מטפלים במשחק.

כדי שכל זה לא יהיה זה עושר השמור לרעת בעליו, יש צורך בביסוס התחום על אינטגרציה תיאורטית ומתודולוגית רחבה. כותב שורות אלה, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בעל רקע בבלשנות, סמיוטיקה, אנתרופולוגיה ומדע הקוגניציה, הקדיש שנים רבות לפיתוח מודל אינטגרטיבי כזה ולהכשרת מטפלים ומחנכים בישראל ובחו"ל ביישום המודל בעבודה הקלינית והחינוכית. מאמר זה הוא מבט ממעוף הציפור על המודל שפותח. בגלל קצר היריעה לא יובאו כאן כמעט דוגמאות להמחשת המושגים והשיטות. קוראים מעוניינים יוכלו למצוא דוגמאות רבות מהשדה ומהעבודה הקלינית בפרסומיו השונים של הכותב, שהפניות אליהם מפורטות להלן.

נעים לשחק בכלל ולטפל באמצעות משחק בפרט. אלה הן פעילויות מהנות, משעשעות, צבעוניות.
אבל המודל האינטגרטיבי במשחק שיוצג כאן בקווים כלליים הוא תיאוריה מדעית מדוייקת ומדוקדקת, מנוסחת בקפדה ולא קלה לעיכול. אין מנוס מכך. מאחורי כל פעילות יצירתית מתקדמת עומדת תיאוריה כזאת. קל ונעים לקרוא סיפורים, לדבר, לכתוב שירים ולספר בדיחות, אבל מאחורי למידת לשון ושימוש יצירתי בלשון עומדת תורת הבלשנות. נעים ומהנה להקשיב למוסיקה, לנגן, לכתוב מוסיקה, אבל מאחורי הפעילויות האלה עומדת תורת המוסיקולוגיה. אנשים לא אוהבים ללמוד דקדוק ותחביר, תווים וחוקים של תורת ההרמוניה ולהתיגע בתרגול יישומיהם, אבל אין מה לעשות. למידה ותרגול אלה מביאים תועלת מעשית רבה. הם מדריכים את מעשה היצירה ומעשירים את רפרטואר הכלים העומדים לרשות היוצר. אפשר לכנות את התיאוריה האינטגרטיבית המוצגת להלן בכינויים כגון "משחקנות" על משקל "בלשנות" או "משחקולוגיה" על משקל "מוסיקולוגיה".

המשך המאמר…כאן

מהי תרפיה במשחק (Play therapy) ומי מפיק ממנה תועלת?
אילו מיומנויות דרושות כדי ליישמה?
מקרים של התעללות מינית בילדים ובעיות הנוצרות על ידי משברים ביחסים משפחתיים מדגישים את הצורך בטכניקות אמינות לתיקשור עם ילדים. כתוצאה מכך, התעורר עניין מחודש בשימוש התרפויטי במשחק במאמץ למנוע נזק רגשי או לתקנו, הן בילדים והן במשפחותיהם.
תרפיה במשחק – תיאוריה ודרכי עבודה הינו מבוא מקיף לתיאוריה ולמעשה של התרפיה במשחק. הוא מהווה מדריך מעשי למיומנויות הבסיסיות הדרושות כדי להתחיל ולנצל את הפוטנציאל הריפוי הטמון במשחק, ומעניק דוגמאות רבות של יישום טוב. ספר זה יועיל למגוון רחב של אנשים העובדים עם ילדים, ובכלל זה עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, גננות ומורים.
לינט מקמאהון הינה המרצה ל-Therapeutic Child Care במחלקה ללימודי הקהילה באוניברסיטת רידינג, ומשמשת גם כתרפיסטית במשחק עצמאית. היא לימדה קורסים רבים להכשרת גננות, הנחתה קבוצות משותפות להורים וילדים, והיתה חברה בפרוייקט המחקר בנושא הגיל הרך של ג`רום ברונר.

משחק הוא כלי שבאמצעותו בני אדם ובעלי חיים חוקרים ולומדים ממגוון התנסויות במצבים שונים למטרות שונות. ובכל זאת, עד כמה המשחק מוערך באמת על ידי אלה העוסקים בחינוך ובטיפול בילדים צעירים? כמה פעמים נשמר המשחק לעת בה הילדים יסיימו "לעבוד", דבר המפחית את השפעתו על התפתחות הילד?
רק משחק חוקר מדוע עלינו לעודד, לקדם, להערים וליזום משחק בכיתתנו, ומדוע מורים צריכים להיות חלק ממנו. גנט מויילס מתבססת על ממצאי מחקרים שנערכו במספר מדינות, המספקים ראיות נוספות לערכו של המשחק. היא מתמקדת בילדים בגילאים בין 4 ל-8, תוך שהיא בוחנת את עקרונות המשחק בחינוך לגיל הרך ומצביעה על אופן יישומם של עקרונות אלה. מויילס מספקת הצדקה מלאה להכללת המשחק בתכנית הלימודים לגיל הרך ומעודדת מורים וגננות, באמצעות דוגמאות ממשחקם של ילדים, להעריך מחדש את חשיבתם על הסוגיות הללו לאור לחצי תכנית הלימודים.

מהו המשחק בחול?
האם יש בו לסייע למבוגרים, כמו גם לילדים?
בעזרת נסיונו הרחב בשיטה זו, בטיפול בפונים בגילאים שונים וממגוון רקעים, מציג גואל רייס-מנוחין, מבכירי המצדדים במשחק בחול, תיאור מרתק של תרפיה יונגיאנית זו, המוסיפה לרכוש את אהדת הציבור. הוא מראה כיצד המשחק בחול עוזר למטופלים להביע, "מעבר למילים ולפני מילים", את הדמויות הארכיטיפיות העמוקות ביותר של הלא-מודע, וכן מדגים עד כמה יכול המשחק בחול להביא מזור לפתולוגיה, נוירוזה ואבל.
לשעבר פסנתרן קונצרטים, גואל רייס-מנוחין עובד היום כאנליטיקן יונגיאני. הוא היה הראשון שהביא את המשחק בחול היונגיאני לבריטניה. הוא משמש כעורך Harvest, ביטאון ה-C.G. Jung Analytical Psychology בלונדון, וחיבר את הספר The Self in Early Childhoodהעצמי בגיל הרך.

ספרה של לינור שטיינהרדט מציג לקט מתוך מאמריה על טיפול באמנות וטיפול במשחק בחול. עם פרסום כתביה בעברית ואיסוף המאמרים לכרך אחד, הפכה לזמינה יותר המתודה התיאורטית והמעשית גם יחד של טיפול באמנות, והמשחק בחול. הספר מעורר עניין אצל מטפלים מתחומים שונים העובדים באמצעים יצירתיים והבעתיים.