עלה לאויר הגיליון החמישי של כתב העת לטיפול ביצירה והבעה "בין המילים" מבית סמינר הקיבוצים

ראיון משמעותי ביותר, הילה ביסון מיצגת את קול המטפלים בצורה רהוטה ומכובדת. בתכנית מכריזה ח"כ רחל אדטו בשם מנכ"ל משרד החינוך כי כל מטפלי מערכת החינוך המפוטרים, יוחזרו לעבודתם בראשון לספטמבר.

להאזנה לתכנית לחצו כאן

דליק ווליניץ בתוכניתו "יוצאים לאור" מראיין את ניקה חרקובסקי, סטודנטית לטיפול באמנות, באוניברסיטת חיפה, על טיפול באמנויות והמצב הבעייתי הנוכחי:

להאזנה לחצו כאן

יהורם גאון מדבר, בנימה אישית, בתכניתו "גאון ברדיו", על מצב המטפלים באמנויות במשבר הנוכחי ובכלל.

להאזנה לחצו כאן: יהורם גאון על טיפול בהבעה ויצירה

תודה רבה והערכה רבה ליהורם ולהילה.

קישור לכתבה ב Ynet
מאת: תומר ולמר

הסטודנטים לטיפול באמנויות נותרו  זועמים ומבולבלים, לאחר שמשרד החינוך הנחה את בתי הספר לא להעסיק אותם עד שתושלם  החקיקה או עד שמשרד הבריאות יקבע קריטריונים ברורים בנושא: "יד אחת לא יודעת מה עושה היד האחרת".

תחום הטיפול באמנויות שייך למקצועות המוגדרים כפרה-רפואיים, וכולל מקצועות כמו טיפול באמצעות קריאה וכתיבה, אמנות חזותית, מוזיקה, דרמה, תנועה ומחול. התחום החל להתפתח בישראל בראשית שנות ה-90, אולם ב-2005 חייב בג"ץ את המדינה להסדיר את הנושא לצורך הכרה רשמית במקצוע. הליך החקיקה הסבוך טרם הושלם, אולם במקביל נמשכה הכרת המטפלים, בעיקר במכללות להוראה השייכות למשרד החינוך, אך גם באוניברסיטאות.

עד כה, הורשו הבוגרים להשתלב כמטפלים במוסדות החינוך, שם הם עובדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים. כ-5,000 בוגרים השתלבו עד היום במסגרות של משרד החינוך, ומעטים בלבד עובדים באופן פרטי.

אולם, כעת הוחלט לשנות את המדיניות. במשרד החינוך ייחסו זאת לצורך לוודא כי המטפלים עומדים בקריטריונים של משרד הבריאות ובעלי רמת המקצועיות הדרושה. עם זאת, במשרד הבריאות טוענים כי אין להם כל סמכות לקבוע קריטריונים להסדרת המקצוע ויש לחכות להשלמת החקיקה בכנסת.

להמשך הכתבה ב YNET

התארגנות של סטודנטים ובוגרים של המסלולים השונים להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה.
מהפייסבוק להתארגנויות ומפגשים בנסיון לקדם את המצב:

כניסה לעמוד הפייסבוק

סטודנטיות, סטודנטים,מטפלות ומטפלים יקרים

שלום,

זמנים לא פשוטים עוברים עלינו היום, כפי שרבים מכם מרגישים על בשרם. אנחנו רוצים לקוות שההתפתחויות האחרונות שעליהם תקראו בעדכון הנוכחי הם מהמורה אחרונה לקראת סיום תהליך החקיקה הארוך ושבקרוב יהיה מצבנו טוב וברור יותר.

בנתיים אנחנו מחזקים את ידי כל המטפלים והסטודנטים שבעצם המחוייבות שלהם לתחום והעבודה הקשה בשדה מחזיקים את האמונה ומבטאים יום יום את משמעות המקצוע.
אנחנו תקווה שהעדכון הבא יביא בשורות חיוביות יותר.

עד אז, מצ"ב העדכון הנוכחי:

1. קליטת מטפלים חדשים לעבודה במשרד החינוך- לפני מספר שבועות יצאה הנחייה משולחנה של היועצת המשפטית של משרד החינוך הקוראת שלא להעסיק בשלב זה מטפלים חדשים לעבודה דרך משרד החינוך. ההוראה כוללת גם את המטפלים הצעירים שכבר עבדו דרך משרד החינוך, אך טרם קיבלו קביעות.
למעשה, הנחייה זו הינה תגובה לבג"ץ שהוגש לפני מספר חודשים נגד חוזרי המנכ"ל של משרד החינוך ומשרד הבריאות. הטענה בבג"ץ היא שהקרטריון שמופיע בחוזרי המנכ"ל ומתנה העסקת מטפלים בסיום לימודים במסגרות אקדמיות שמוכרות ע"י המל"ג אינה בסמכות משרד הבריאות ולכן אינה חוקית.
הצורך בקביעת קרטריון כלשהו לקבלת מטפלים נובע מההכרח להגן על שלום מטופלים ולהבטיח שהמטפלים שעובדים במסגרות ציבוריות בעלי הכשרה מסוימת וזו הסיבה להוראה.
הבג"ץ הוגש ע"י אחד ממקומות הלימודים שאינו מוסד אקדמי מוכר ע"י המל"ג וטוען, בשם בוגריו, לפגיעה באפשרויות התעסוקה שלהם.
משרד החינוך מצא עצמו חסר אונים מול מערכת האילוצים שנוצרה בעקבות הבג"ץ, ומשיחה עם גורם במשרד ניתן ללמוד כי מושקעים מאמצים גדולים למצוא פתרון משפטי לבעיה הסבוכה שנוצרה, שנובעים מההכרה בתרומתם של מטפלים באמנות למסגרות חינוכיות. במשרד החינוך מצרים על הפגיעה במטפלים הצעירים ומביעים תקווה משותפת כי ימצא פתרון לבעיה בהקדם.
על מנת לשקף בצורה ברורה את מצבם של הנפגעים מהוראה זו הוצאנו מכתב לבכירים במשרד החינוך, המתאר את המצב הקשה בו נמצאים סטודנטים ובוגרים בתחום.

2. בדיון האחרון שהתנהל בועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת נתבקשו מרכזי ההכשרה לשלוח את תוכניותיהם לתואר השני לאישור המל"ג- אנו שמחים לבשר שמרבית מרכזי ההכשרה אכן הגישו את הצעותיהם למל"ג, וכן שסוגייה העקרונית של מתן תואר שני בטיפול באמנות במכללות לחינוך נפתרה כאשר בישיבת מל"ג ב 12.06התקבלה ההחלטה לאשר למכללות להוראה לפתוח בעתיד מסלולים שמעניקים תעודות תואר שני בטיפול באמנויות- כך הגיעה לקיצה סוגיה מהותית שעיכבה את התהליך עד כה.
עוד החלטה שנקבעה בדיון הקודם היתה שהדיון הבא יתקיים במהלך חודש יוני- החלטה זו לא בוצעה ולעת עתה אין תאריך מדוייק לדיון הבא. ההערכה והתקווה היא שהדיון הבא יקבע לשבועות הקרובים, בטרם תצא הכנסת לפגרת הקיץ.
בבדיקה מול לשכת יו"ר הועדה רחל אדטו מדוע מתעכב הדיון נתקבלה התגובה שהעיכוב נוגע לתקנות המעבר (התקנות שיקבעו באילו תנאים יוכלו בוגרי התוכניות שלא עומדים בקרטריונים של החוק העתידי לעבוד).
חשוב לנו לציין כי קיימת שמועה עיקשת בדבר התנגדות של משרד הבריאות לחוק הטיפול באמצעות אמנויות, כשההנחה שההסתייגות אכן קשורה לתנאי המעבר. מהות ההתנגדות אינה ברורה ובשלב זה לא ידוע לנו מה משמעות הדברים. אנו עוקבים אחר המצב וננסה לפעול באמצעים שעומדים לרשותינו במידה ויעלה הצורך.
3. חשוב לנו לעדכנכם כי בשלב זה תהליך הגדרת המקצוע בחוק אינו כולל התייחסות לעניין תקצוב ממשלתי של המקצוע. עובדה זו מותירה סמני שאלה רבים לגבי הישום בפועל של החוק החדש וההשלכות על מטפלים ומטפלים לעתיד.
בנוסף, תהליך החקיקה אינו מתייחס לתנאי הסטאז' שהוגדר כתקנה עתידית בחוק לעיסוק במקצוע.
עמדת הגורמים השונים בתחום המלווים את תהליך החקיקה הסבוך כבר שמונה שנים היא שבשלב הראשון יש לסיים עם הגדרת המקצוע בחוק, ורק לאחר מכן לפנות למאבק על תקצוב המקצוע ולדיונים ושאלות כגון תנאי העסקה וסטאז'. עמדה זו נובעת מהערכה למודת נסיון שכל דרישה לדיון בתקצוב החוק או בשאלות הנוגעות להקצאת כספים עשויה בשלב זה ליצור עיכוב גדול בתהליך ואף לעצור אותו כליל.
אנו מכבדים את האנשים שפועלים למען המקצוע הרבה יותר שנים מאיתנו, מבינים את המורכבות בה מצוי התהליך ואת הזהירות הנדרשת, אך יחד עם זאת מבקשים להבהיר כי עמדתנו בסוגיות אלו אינן חד משמעיות. כנציגי הסטודנטים, אנו הבענו וממשיכים להביע בהזדמנויות שונות בכתב ובע"פ את החשש הכבד שחוסר התייחסות לסוגיות התקצוב והתגמול עשויים ליצור פגיעה בתנאי ההכשרה והעסקה של מטפלים ומטפלים לעתיד וליצור בעיות קשות בעתיד.
בשלב זה, קו המחשבה שמנחה אותנו הוא שיש להצטרף לדאגה למען סיום הגדרת המקצוע בחוק, ולא לנקוט בפעולות שעשויות להעמידו בסכנה. אם זאת, אנו נבחן עמדה זו בהתאם לכל שינוי במצב ונשתדל לפעול כמיטב הבנתנו בצורה האחראית ביותר למען האינטרסים של מטפלים ומטפלים לעתיד בתחום.

4. אנו מברכים כל סטודנט ומטפל שמצטרף באופן אקטיבי לפעילות למען המקצוע וממשיכים לקרוא למי שמעוניין להצטרף ולקחת תפקיד בהתארגנות לפנות אלינו. מי שטרם נרשם לרשימת התפוצה שלנו מוזמן לעשות זאת וכך להביע את תמיכתו בפעילות- ההצטרפות ע"י שליחת מייל לכתובת: art.therapystu@gmail.com
האירועים האחרונים מבהירים שלאף אחד לא כדאי להישאר אדיש, מצבנו לא פשוט והשאלה כמה זמן יקח למצב להיפתר וכיצד יפתר תלויה במידה רבה בהיקף הפעילות והתמיכה שלנו.
בהיקשר זה, אנו שמחים לספר על התארגנות מקומית יפה של סטודנטים לטיפול באמנות באוניברסיטת חיפה למען קידום מצבם. כל פעילות והתארגנות של סטודנטים לטיפול באמנות מעבירה את המסר שכסטודנטים בתחום אנחנו ציבור אקטיבי ומעורב שרואה את עצמו כחלק מהמקצוע, אחראי ודואג לגורלו ולעתידו המקצועי.
אנו מציעים לכלל הסטודנטים והמטפלים הצעירים לפנות גם בעצמם לועדת המשנה של משרד העבודה, הרווחה והבריאות ולהביע במכתבים אישיים את הקשיים, התסכול והשאלות שמטרידות אותם. ככל שיותר אנשים יכתבו, כך יועבר המסר טוב יותר.
נשמח לשמוע, לעזור ולהיות בקשר עם מי שיהיה מעוניין.
5. במידה ואתם רוצים לעדכן אותנו, לתקן אותנו, לעזור, להתייעץ, להעביר מסר או לשתף אתם מוזמנים מאוד לעשות זאת במייל או בטלפון.

נקווה שהעדכון הבא יהיה יותר חיובי.

מיטל גואטה
סטודנטית לטיפול באמנות, מכללת סמינר הקיבוצים
אחראית על פעילות הסטודנטים לטיפול באמנות
בעבור התאחדות הסטודנטים ארצית
054-2405256

מאת רותי הרפז

תרפיה באומנות הנה תהליך טיפולי המבוסס על ההנחה כי מחשבותיו ורגשותיו  העיקריים של האדם הנובעים מהלא מודע, זוכים לביטוי בעיקר באמצעות דימויים בלתי מילוליים.  

האומנות משמשת אמצעי תקשורת בלתי מילולי להבעת רגשות, התנהגויות שונות, כעסים ודחפים מודעים ובלתי מודעים.  

אמצעי ההבעה האומנותיים משמשים לשתי מטרות המושפעות אחת מהשניה: האחת אמצעי לביטוי מגוון הרגשות המציפים את האדם והמטרה השניה ,שינוי עמדות ושיפור ברגשות וההתנהגויות באמצעות הכלי  האומנותי כמתווך "בלתי ישיר". 

לדוגמא: ילד כועס על אמו, הוא אינו יכול לכעוס עליה כיוון שאז הוא עלול לאבד את אהבתה אבל הוא יכול לכעוס על הדמות המצוירת בדף שהיא אינה אמו הפרטית אלא דמות של אישה .היתרון בכלים האומנותיים מלבד היותם אמצעי תקשורת בלתי מילוליים הוא בנגישות שלהם לכל אדם ובמיוחד בטיפול בילדים. כל ילד משרבט לפני שהוא מסוגל לבטא במילים את רגשותיו. 

 חשוב לציין שהמטפלים באמנות אינם מבקרי יצירות האומנות של המטופלים. כל עשייה יצירתית משמשת לאבחון וטיפול מתוך גישה אמפתית ומקבלת. כמובן שהמטפל באומנות בעל ההכשרה מבחינת ידע בפסיכולוגיה ופסיכותרפיה התפתחותית המתאימה לגילו של המטופל ומפרש את הנעשה בחדר הטיפולי מבחינה רגשית ומנחה את המטופל בכוון המתאים. 

 המטפל מאפשר פורקן בדחפים לדוגמא-ע"י קריעת הדף או מריחת צבעי אצבעות תוך כדי "שמירה על המטופל שלא יתפרק". 

 לכל ילד /ה יש יכולות למרות הקשיים וחשוב להדגיש בפני הילדים וההורים את היכולות הטובות ולאחר מכן את הקשיים בכדי להשיג שיתוף פעולה וקבלה של הקשיים. 

 מבחינה רגשית התפתחותית ילד /ה בגיל 3-6 עובר מספר תהליכי התפתחות כמו פרידות מהאם, תהליכי גמילה הקשורים באוכל וניקיון המשפיעים על עצמאותו וכן יכולת לשמירה על גבולות ודחיית סיפוקים מיידים. למרות התהליכים הרגילים לעיתים נותרים שרידים בהתנהגות הבאים לידי ביטוי בצורה שונה עד חריגה. חשוב אם כן לאבחן בגיל מוקדם ככל האפשר באם מעברים "רגילים" אילו אותם חווה כל ילד עדיין אינם מעובדים ולטפל בהתאם למצב .לפעמים מספיקה הדרכת הורים ובמקרים אחרים טיפול בילד והמשפחה. 

  כאשר לא מטפלים בתופעות אילו בגיל צעיר יכולה להיות התפרצות נוספת וקשה יותר במהלך ההתבגרות וטרום התבגרות. 

 לאחר שתיארתי באופן כללי את מהות הטיפול הרגשי באמצעות  האמנות ואת ההתפתחות התקינה אציג ב את הנקודות החשובות בהסתכלות ובהתייחסות לילדים בגיל הגן. 

א.התנהגות מוטורית ופסיכוגרפית

 יש לשים לב ליכולת הילד לשבת בעת המפגש או בזמן הפעילויות השונות.   ניתן להבחין בקשיי קשב, ריכוז  התנהגות היפראקטיבית-אימפולסיבית כאשר הילד מגיב בו זמנית למספר גירויים ואינו מתמקד במטלה אותה עליו לבצע או לחילופין הילד שקט מדי או לא מגיב לגירויים השונים. התנדנדות מרובה על הכיסא, טיקים, גירודים ועוד. קשיי קשב וריכוז יכולים לנבוע מבעיה נוירולוגית או רגשית ולפעמים שתיהן גם יחד לכן חשוב להפנות לתשומת ליבו של פסיכולוג הגן לאבחון וטיפול בבעיה. 

קשיים בתפיסה

יש לשים לב ליכולות וקשיים בתחומי התפיסה החזותית, שמיעתית, מוטורית. לעיתים הקשיים נובעים מליקויי למידה אך לעיתים הבעיה המרכזית רגשית. הילד מוצף מבחינה רגשית ולכן אינו מתפנה לעיבוד הגירויים סביבו. נקודות חשובות בתחום התפיסה המשפיעות על יכולת האינטלגנציה הרגשית: 

1.יכולת הבחנה בין הרקע והצורה –בהקבלה לתחום הרגשי מה חשוב ומה טפל בצורת החשיבה הרגשית וההתנהגותית. 

2.תפיסת הדמויות ותכונותיהן-מי מפחיד ומאיים ובמי ניתן לבטוח? 

3.תפיסת המצב-האם המצב מתאים ונוח או מאיים עבורי? 

4.כיוונים ויכולת התארגנות, התמצאות במרחב. 

5.יכולת תיאום בין פעולות שונות בו זמנית. 

אחיזת עיפרון או מכחול והבשלת הדומיננטיות 

 באחיזת העיפרון טושים וכד' ניתן להבחין בקושי באחיזה או בלחץ יתר של הקו, בחולשת הקו, חזרתיות על מוטיבים, העברת העיפרון מיד ליד, צורת השרבוט ועוד. 

לפעמים הבעיה מוטורית בלבד וניתן לתקנה באמצעות ריפוי בעיסוק.חשוב להתבונן מספר פעמים בתופעה ובאם התופעות חוזרות להפנות לייעוץ כיוון שאם הבעיה מוטורית בשלב הראשון  היא יכולה להפוך לבעיה רגשית כאשר הילד נמנע מלאחוז בעיפרון או מכחול כדי לא לחוש שוב ושוב בתחושת הכישלון וחוסר ההצלחה. במידה והתופעות נובעות ממצב רגשי ניתן לטפל ולשפר גם את הביצוע והיכולות המוטוריות באמצעות תמיכה רגשית וחיזוקים. 

ב.התנהגות רגשית

 כולנו נוהגים לדבר על מושגים כמו דימוי עצמי, דימוי גופני ובטחון עצמי אך איננו יכולים להגדיר אותם במדויק ולמעשה מושגים אילו משמשים כסמנים לבעיה כל-שהיא מצד אחד ומצד שני הנם התוצאה של גורמים שונים כמו תחושת כישלון, תחושה של חוסר אהבה ועוד. 

 א.דפוסי התנהגות והימנעות :  1.אין נגיעה של הילד בחומרים בעלי מרקמים שונים מלכלכים ונוזלים כמו דבק , חימר או צבע.  2.דפוסי הימנעות חברתית: הימנעות ממשחק עם ילדים .  3.הימנעות מניהול שיחה במפגש, הימנעות מביצוע מטלות.           4.דפוסי משחק : השתלטות, רצון לנצח בכל מחיר, כל הפסד גורר בכי,  ילדים הנותנים שתמיד ינצחו אותם ומוותרים כדי להיות מקובלים בחברה. 5.התנהגות שונה מילדי הגן: ביטויי אלימות צעקות, מכות ,דחיפות, נשיכות, קנאה מוגזמת במקרים קיצונים ניתן לחשוד בהפרעת וויסות תחושתית ואז חייבים להפנות לאבחון וטיפול באמצעות דיאטה סנסורית. 6.דפוסי התנהגות בזמן נפילה או חבלה: חוסר תגובה במקרה של קבלת מכה חזקה לפעמים זוהי בעיה תחושתית אך לפעמים התנהגות כזו מעידה על הימנעות כתוצאה מבעיות של אלימות פיזית או מינית במשפחה.   7.דפוסי התנהגות עם ההורים: תהליכי פרידה, בדיקת גבולות, קושי בדחיית סיפוקים. ניתן לצפות בדפוסים אילו בגן או שההורים יכולים לדווח  על קשיי התמודדות בבית. 8.דפוסי התנהגות עם מבוגרים: הימנעות ממגע גופני או להפך חיפוש יתר אחר קרבת הגננת או המטפלת, קשר שלא ניתן לניתוק.         9.הרגלי אכילה, הרגלי ניקיון ושליטה על סוגרים : עצירות או הרטבה, הרגלי עירות ושינה, פרסברציה(חזרה על פעולות מבלי להפסיק בזמן ובמקום המתאים), כפייתיות, נוקשות. 10.דיכאון, חוסר שמחת חיים, הבעת פנים אטומה, חוסר קשר עין, ילד סגור. 11.כעסים בלתי מוסברים, מצבי רוח משתנים, בכי  עצור או בכי חזק מדי, פחדים וחרדות ביום במסגרת הגן או פחדים עליהם מדווחים ההורים. 12.מצבים מיוחדים: אירועים שונים אותם חווה הילד במישרין או בעקיפין יכולים להוות מוקד לסיכון : גירושים במשפחה, מוות, טראומות שונות (אירועים כמו פצצות תופת, מלחמה), פרידה עקב נסיעה של אחד ההורים, מחלות קשות של הילד או אחד מבני המשפחה.  

אודות כותבת המאמר 

רותי הרפז מ.א בחינוך מיוחד וייעוץ, תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית. מטפלת פרטנית, משפחתית וזוגית. מטפלת בילדים ובמבוגרים. מטפלתבבעיות קשב וריכוז, במצבי אובדן ושכול(טאנטולוגיה) ומוסמכת בטיפול בגרייה רב חושית מבוקרת (סנוזלן). 

לקריאת מאמרים נוספים הנכם מוזמנים לאתר שלי: www.hebpsy.net/ruthharpaz 

(Reader.co.il SC #72482) 

מקור המאמר – http://www.reader.co.il/article/72482/חשיבות-הטיפול-רגשי-באמנות-בילדי-הגן

הכינוס השלישי…
בהמשך להצלחת הכינוס אשתקד ובהשראת הפורים – הכינוס השלישי בכותרת "עד דלא ידע"
מיום רביעי ועד ליום שישי  16.3.2012 – 14.3.2012
באכסניית המרכז הימי קיסריה 

ערב עיון- שיח וקפה

במטרה להעשיר את עולמנו המקצועי ולהרחיב את ההתפתחות המקצועית, ניפגש לערבי עיון שיועברו על-ידי חברים וחברות למקצוע, מטפלים באומנויות ותיקים שישתפו ויפתחו בפנינו צוהר לתחומי העניין שלהם.

ערבי העיון יהיו במתכונת של הרצאה/ סדנה/ צפייה בסרט ודיון.

המפגשים יתקיימו בספרית בי"ס "ברושים"- דרזנר 3 רמת אביב ג', תל-אביב

 (חניה חופשית במקום. תחבורה ציבורית נוחה למרכז שוסטר- קו 27, 25).

המפגש הראשון יתקיים בתאריך 20.5.10  בין השעות 19:30-21:00

מנחה: ד"ר עדנה ניסימוב

נושא ההרצאה: מילים המבקשות לדעת: גישה ממוקדת בטיפול באמנות עם נערה בדיכאון

ד"ר עדנה ניסימוב נחום — מטפלת באמנות, מרצה ומדריכה בתכנית להכשרת מטפלים באמנות במכללה ע"ש דוד ילין, מדריכה במתי"אות גבעתיים ויבנה, בעלת קליניקה פרטית בחולון. במסגרת הדוקטורט פיתחה מודל אינטגרטיבי לטיפול באמצעות אמנות עם ילדים המתנהגים בתוקפנות, המשלב גישות שונות: פסיכו-דינאמית, מערכתית ודיאלקטית.

 עדנה תציג תיאור מקרה בו טיפלה בנערה שאיבדה את הרצון לחיות. היא תפרוס את אופן עבודתה על פי הגישה הממוקדת והמשלבת בין הטיפול הדינמי הממוקד, המערכתי והדיאלקטי. ניתן יהיה להיווכח בדרך בה הקשר הטיפולי אפשר למטופלת לצייר את עולמה בצבעים ובדימויים בעלי עוצמה, ויחד עם זאת לבחון את כוחן של המילים שחוללו שינוי בתפיסותיה הפנימיות של הנערה. זוהי דוגמא לאופן בו השילוב בין יצירה ומילים, כמו גם שילוב בין גישות שונות בטיפול, סייעו למטופלת למצוא משמעות ותקווה.

 עלות המפגש: 30 ₪ לחברי יה"ת                  50 ₪ למשתתפים שאינם חברי יה"ת

הרשמה מראש עד לתאריך 19.5 אצל חווה קרמרסקי

יה"ת- בטל'  08-9466434