27-29 באפריל 2010, ימים ג'-ה' בסינמטק ירושלים ובמרכז בגין.

הפסטיבל מארח בימאים, יוצרים ואנשי אקדמיה מחו"ל ומהארץ ומקרין סרטים בהקרנות בכורה בישראל.

60 סרטים- הרצאות- פאנלים- סדנאות- תערוכות- מיצגי וידאו ואמנות העוסקים בנושאים כמו: אוטיזם, פיגור, עיוורון, חירשות, תסמונת דאון, אספרגר, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, שיתוק, גמגום, נמיכות קומה ועוד. הפסטיבל מרגש, יצירתי ומלמד והוא נוגע בחיים של כולנו בין אם במישרין או בעקיפין.

לסקירה אודות הפסטיבל באתר ynet לחצו על הקישור הבא:
 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3863759,00.html

מצורפת התכניה בה ניתן להתחיל לבחור מההיצע. בתכניה נמצא המחירון (שימו לב למחירים היומיים!) ופרטים חשובים לגבי ההנגשה.

להורדת התכניה לחצו כאן.

הקדימו לרכוש כרטיסים בקופות הסינמטק: 02-5654333 (החל מה- 1 באפריל).

By M.C. Tapera, Health Behavior News Service
Center for the advancement of health

Music therapy might help ease the symptoms of depression, though its effectiveness as a stand-alone intervention is not certain, according to a recent review of five small studies.

Four of the studies found reduced depression symptoms in participants receiving music therapy compared to those who did not. The fifth study did not find any difference.
לקריאת המשך הפוסט »

מתוך אתר משרד הבריאות

לא פחות מתוסכלים מן הילדים הינם הוריהם, אחיהם, צוות בית הספר וחבריהם. גם העתיד צופן להם קשיים לא מעטים שיפגעו בחלקם ויגרמו להם להשיג פחות ולהגיע לעמדות נמוכות מן הצפוי להם ע"פ כישוריהם. היכן איפה שורש ההפרעה, מה היא כוללת?

אנו מדברים על הפרעה ללא סמן ביולוגי ברור הכוללת (בנפרד או בשילוב) הפרעה בשלושה תחומים מובהקים:

• שליטה עצמית
• קשב
• פעילות יתר

להורדת הערכה לחצו כאן

מאת: שי גיל
המאמר הנדון סוקר בתמציתיות את מאפייני הטיפול בתנועה המהווה כלי יעיל ומומלץ לטיפול במגוון נרחב של קשיים והפרעות על רקע רגשי ו/או תפקודי ובפרט ככלי לטיפול בילדים הסובלים מליקויי למידה ו/או מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: גבי פרנק

מהאתר: גבי פרנק – תראפיה במוסיקה – הקליניקה לטיפול במתבגרים ומבוגרים באמצעות מוסיקה.

תיאור מקרה של טיפול במוסיקה בנער סכיזופרני
המאמר פורסם ב- Nordic Journal of Music Therapy

לצפייה במאמר לחצו כאן.

John McCulloch

This article evolves from a study undertaken by the author in 2004, which set out to explore ways of finding out from people with learning disabilities who have used art therapy services about their views and experience of art therapy provision. The article has drawn from a literature base that includes art therapy but is also informed by the broader sociological literature within learning disability research.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: איתן ליברמן

המפגש
"רק העזרה שבין אדם לחברו, המפגש בין אני לאני- הפיכתנו למודעים יותר לאינדיווידואליות של הזולת מבלי לחקור מהם אמונתו, תפיסת עולמו או עמדתו הפוליטית; רק המפגש עין לעין של שני אנשים- יוצר את החינוך המרפא אשר מסוגל לאזן בצורה מבריאה את האיום על אנושיותנו הפנימית ביותר."
דברים אלה מאת קרל קוניג, מייסד תנועת קמפהיל* ,מהווים הכנה טובה למאמר בנושא תרפיה. שכן הם מצביעים על הלך הנפש הבסיסי שהתרפיסט צריך לפתח בעבודתו עם מטופליו.

לקריאת המשך הפוסט »

דיאנה מיליה בוחנת את השפעותיהן של התערבויות טיפול באמנות על מטופלים הפוגעים בגופם. נקודת המוצא שלה היא הגדרת הפציעה העצמית עצמה. בתרבויות רבות, משולבת הפציעה העצמית בטקסי הקרבה, כאמצעי לרפא את החברה כולה. שינויי גוף כגון גרימת צלקות וקעקוע משמשים בטקסי טהרה, ריפוי ובגרות. הפציעה העצמית משולבת לעתים גם באמנות המיצג. המחברת מבודדת היבטים אלו של הפציעה העצמית ומוסיפה להם מידע על-פי תיאוריות מן הספרות הפסיכואנליטית, כדי להסביר כיצד יכול הטיפול באמנות לעזור למטופלים הפוגעים בעצמם.

מאת: יעל אייזנברג

מהאתר: ifeel

אילנית (שם בדוי), נערה בת 13, סבלה מדיכאון ונהגה להסתגר מפני הסביבה. היא הופנתה לטיפול מילולי שלא צלח משום שגם בו לא הצליחה לתקשר. השלב הבא היה הפנייתה לטיפול באמנות. אילנית הגיעה אל המטפלת, ליאורה סוטו, כשהיא סגורה בעולמה הפנימי, לא מתקשרת ואף לא יוצרת קשר עין.

לקריאת המשך הפוסט »