קצת ישן אך עדיין רלוונטי – לא כל כך קשור לתרפיה בהבעה ויצירה אך לצערי מוכר לכל מי שעובד במערכת החינוך.

.

מאת: מיקי מנטש - תרפיסטית במוסיקה, רכזת התרפיסטיות במתי"א רמת-גן רוית זכות- פסיכולוגית חינוכית שפ"ח רמת-גן

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.

  לקריאת המשך הפוסט »

מאת: רונית כהן

בידוד חברתי של ילד 'מלחיץ' כל הורה אפילו את ההורה הרגוע ביותר. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לפעול להקלת סבלו בכל מיני דרכים של התערבות. אבל רגע!!! האם באמת ניתן לעזור לו במצב של חוסר מקובלות? האם נכון להתערב בחייו החברתיים? ואם כן, איך לעשות זאת מבלי לגרום לנזק?

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: רונית כהן

למי מאתנו זה לא קרה?! לסיים יום עבודה סוחט, לרוץ הביתה מייחלים לרגע של שקט ומנוחה…
אבל עוד כשהמפתח בדלת אנחנו מבינים שהחלום לא יתגשם.למה לא יתגשם, כי המלחמה שהייתה שם בחוץ מתגמדת לעומת זו שמתחוללת אצלנו בבית. שם בחוץ מכסים ב"כללי נימוס" אבל אצלנו בבית גם אלו חסרים! (ממש בושה…)
בעיקרון זה הולך כך : " אממממא!!! הוא יושב פה כבר שעות! עכשיו אני על המחשב!!!" או "למה עוד פעם המשולש של הפיצה שלה יותר גדול משלי!!!?…" או "שמת לב שהוא לא התרחץ היום???…" המריבות הקולניות הללו יכולות להימשך בלי סוף, ובדרך כלל עניינן בדברים שנראים לנו פעוטים וחסרי ערך (ועדיין לא דיברנו על מכות…)
מריבות בין אחים- הכי טבעי שבעולם, ובכל זאת למה זה קורה?
 

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: רונית כהן

אחד האיסורים הנפוצים שלנו כהורים הינו האיסור "אל תשקר" ובכל זאת.

רוב בני האדם כשהם נשאלים על השקרים שבחייהם מבטלים הנושא בטענה ש"בגדול' אינם משקרים. לכן, אולי אחד האיסורים הנפוצים שלנו כהורים הינו האיסור "אל תשקר", אבל ילדים מעולם לא הצטיינו בצייתנות יתר לדברי ההורים ותופעת השקרים למרות האיסור והחיזוק שהוא מקבל מחוקי הדת ומחוקי המדינה, משגשגת אצל הילדים, ומדירה שינה מעיני לא מעט הורים.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: ערן בר-גיל

מאתר הארץ אונליין

ההנחה הרווחת היא שילדים מאמצים אורח חיים אלים כתוצאה ממצוקה רגשית הנגרמת על ידי אחרים, לרוב ההורים. הפסיכולוג פרופ' חיים עומר מנסה להתמודד במחקר חדשני עם אלימות ילדים בדרכים לא אלימות.

אם לילד בן 12 פנתה לעזרה במלים הבאות: "לבני יש בעיה; כאשר הוא מרגיש צורך להביע את עצמו, יש לו נטייה לעבור מהר ממלים למעשים. הוא מקלל אותי, משליך על הרצפה את האוכל שאני מכינה לו, לא מרשה לאחיו הצעיר להשתמש במחשב, מכה ילדים אחרים בבית הספר, ושובר חפצים בבית. משהו מביא אותו לכך שהוא מתחיל להפעיל את הידיים והרגליים. מה יש לו בפנים שמביא אותו להתנהג כך?"

  לקריאת המשך הפוסט »

מאת: אילנה בן מאיר
מתוך אתר הבית של האיגוד הישראלי לפסיכודרמה

המאמר מציג ומתאר את יתרונות השימוש בפסיכודרמה בעבודה עם קבוצות של משפחות. הכותבת היא מנחת קבוצות של משפחות במרכז ילדים-הורים, טיפול במשפחה ובילדים בסיכון, פרדס חנה ויו"ר איגוד ישראלי לפסיכודרמה.
המאמר פורסם לראשונה ב"עניין משפחתי", בטאון האגודה לטיפול משפחתי, גיליון מס' 45, יוני 2004. גליון שהוקדש לעבודה עם קבוצות ויש בו שני מאמרים המתארים מודלים של עבודה עם קבוצות של משפחות.

לקריאת המשך הפוסט »

 
פרופ שרה סמילנסקי מכהנת כפרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, וחוקרת בכירה במכון סאלד. בעשר השנים האחרונות עסקה במחקר ובעזרה פסיכולוגית ליתומים ולמבוגרים בהתמודדותם עם נושא המוות. את נסיונה הראשון בעזרה ישירה ליתומים ולמבוגרים, רכשה כמתנדבת בענף הנפגעים של חיל האוויר. במשך השנים צברה פרופ סמילנסקי ידע ונסיון שנרכשו תוך מחקר וטפול.
המוות היא תופעה טבעית, הכרחית ומרכזית בחייו של כל אדם. ילדים בגיל הגנון, גן החובה, וביה"ס היסודי מוטרדים מנושא המוות, כתוצאה מחוויה אישית מכאיבה, או בדרך עקיפה וכתוצאה מכך הם מתלבטים בשאלות שאין להם תשובה עליהן.
מטרת הספרים להעביר את הידע והניסיון שנרכש בנושא ההתמודדות עם נושא המוות, כדי שימצאו בו שימוש, אלמנות ואלמנים, גננות ומורים, עובדי שיקום, פסיכולוגים, יועצים, מורות טיפוליות, עובדים סוציאליים ומבוגרים אחרים.

צופנת, ילדה בת שמונה, מגיעה לטיפול נפשי בעקבות נסיגה בלימודים והתנהגות מוזרה.
היא מגוללת בפני המטפלת ניצן סיפורים על תרנגולים ממיתים וסערות הרסניות, מנהלת קרבות צבעים בין אדום לצהוב ומוטרדת מהאגדה "שלגיה", שבה מלכה-אם חורגת מנסה להרוג את בתה בשל קנאה.   
עקב בצד אגודל מנסה ניצן לפענח את עלילתה של צופנת, ובמקביל פורמת לראשונה את פקעת הקשרים במשפחתה שלה: מדוע אחיה התמוטט? מה גרם לניתוק קשריה עם אמה? למה אביה שתק כל השנים? ואיך כל זה מתקשר לקושי שלה למצוא אהבה?
רומן נוגע ללב זה טווה חוטי עלילות מצטלבות על יחסים הורסים ובונים בין אנשים; על הקשר המורכב בין הורים לילדים, הנטוע בעבר וצובע את אירועי ההווה; על הדרך הארוכה  והאמיצה שיש לעבור כדי להירפא מטראומות; ועל הכמיהה לבית טוב ומצמיח.
נטע פלג, מטפלת באמנות, עורכת ברומן ביכורים זה מסע עמוק ומרתק אל נבכי הנפש, המתבסס על התנסויותיה מתחום הטיפול בילדים בעלי קשיים רגשיים. פלג היא עיתונאית לשעבר, בוגרת החוגים פילוסופיה ופסיכולוגיה ומוסמכת בתרפיה באמנות (ביבליותרפיה).