.

מאת: אפרת גל, דרמה תרפיסטית

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם",  אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

כן…ולא… אולי השאלה הנכונה לשאול היא מהי דמותנו האמיתית? האם יש אחת כזו? או אולי לכל אחד מאתנו ישנן דמויות פנימיות רבות אשר בהזדמנויות שונות באות לידי ביטוי? האם הדמות שאני משחקת כאימא היא אותה אחת איתה אני מגיעה לעבודה? האם כשהנהג שחותך אותי בכביש ואני פולטת קללה  פוגש את אותה דמות שיוצאת בערב לתיאטרון? ומה קורה כאשר דמות אחת פנימית משתלטת על שאר הדמיות שלנו ודוחקת אותן לפינה? כלומר, מה קורה כאשר אני קמה עצבנית וכל היום כועסת? או למה אני מגיבה שוב ושוב כמו אמי כשנשבעתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוה… האם אין בי חלקים אחרים? איך אני נותנת לדמות שלה לשוב ולהשתלט לי על החיים, האם אין לי רפרטואר אחר של תגובות או של דמויות?  ואיך זה קורה שכבר בגיל צעיר הילדים מרגישים צורך לשחק בפנינו בתפקיד מסוים ולא בתפקיד אחר? איך זה שיש ילד שכל הזמן נפגע ובוכה, בעוד אחיו כל הזמן צוחק ומאושר? מי משחק איזה תפקיד? ומי שם על עצמו מסכה? והאם הוא יודע להוריד את המסכה וללבוש עליו לפעמים מסכה אחרת?

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

עבודת מחקר (תזה) מאת חדוה נוביץ'

הוגשה לאוניברסיטת לסלי, יולי 2006.

.

העבודה במלואה כאן 

.

את נדי הצמחנו יחד, אליק (שם בדוי) ואני, לאט לאט ובאהבה גדולה. נדי נולד יום אחד בחדר הטיפולים הססגוני, כאשר אליק הוציא בובת ילד צבעונית ורכה מהסלסילה וצירף אותו בטבעיות לעלילה שנרקמה בבית הבובות. באותו היום, גיבור המשחק היה חתול בשם פינוק, והוא היה של הילד נדי. מאותו היום לא עזב נדי את הטיפול.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: דפי איל ויעל דומני

ברצוננו להציג דרך עבודה אפשרית לטיפול קבוצתי. דרך זו מבוססת על אגדת שלגיה ומשלבת דרמה, סיפור ואמנות. באמצעות שימוש בסיפור נבנו סצינות שונות הממחיזות את האגדה השלמה. דרך זו יכולה כמובן להתבסס גם על אגדות אחרות – ובתנאי שתוכניהן מתאימים למשתתפים. טיפול באמצעות אגדה הוא מרתק, מהנה, מעציב, מפחיד ומשמח בו בזמן הוא מחזק ומעורר חלקים נורמטיביים יצירתיים ומפתיעים.

לקריאת המשך הפוסט »

התערבות פסיכודרמטית עם ילדי קיבוץ מצר בעקבות אירוע טרור

מאתר האיגוד הישראלי לפסיכודרמה

 בדצמבר 2002 חדר מחבל דרך גדר המערכת לקיבוץ מצר והרג באישון ליל את מזכיר הקיבוץ ובהמשך אם ושני ילדיה. כחלק מההתגייסות של השרות הפסיכולוגי של מועצה אזורית מנשה להתמודדות עם הטראומה של חברי הקיבוץ, הוזמנתי להנחות התערבות קצרת מועד (כ 3.5 חודשים), עבודה ממוקדת באמצעות פסיכודרמה ואמנות עם חברת הילדים. העבודה החלה כחודשיים לאחר האירוע. מטרת הפרוייקט מניעת תסמונת דחק פוסט טראומטית מתמשכת דרך עיבוד החוויה הטראומטית מחד ואישור מחדש של חווית הביטחון והרצף שנקטע. בפרוייקט השתתפו בנוסף אלי גם שתי מטפלות באמנות. הפרוייקט הקיף את שכבת הילדים מכתות א' עד ו'.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: יעל אייזנברג
מהאתר: ifeel

בהמשך לכתבה הקודמת, מספרת ד"ר שלומית ברסלר, מנהלת התכנית להכשרת מטפלים ביצירה והבעה בסמינר הקיבוצים, על סוגים שונים של טיפול ביצירה לילדים בארץ.

"תחום הטיפול ביצירה והבעה התפתח מאוד בארץ בעשרים השנים האחרונות, הן ברמה המוסדית והן ברמה הפרטית", אומרת ד"ר שלומית ברסלר. "ברמה המוסדית הטיפול ניתן במסגרות חינוכיות שונות – בחינוך הרגיל והמיוחד, בתחנות לטיפול בילד והמשפחה, בבתי חולים וכן במסגרות פרטיות של מכונים וקליניקות".

לקריאת המשך הפוסט »

מתוך אתר יהת – האיגוד הישראלי לתראפיה ע"י יצירה והבעה.

מדריך האתיקה נועד להנחיל אמות מידה נאותות לעיסוק במקצועות הטיפול ביצירה והבעה בכלל והתנהגות אתית לחברי י.ה.ת בפרט. מדריך האתיקה גם נועד להביא לידיעתם של מוסדות השלטון, של מעסיקים ולידיעת הציבור הרחב, שכל חברי י.ה.ת כפופים לכללי האתיקה האלה.

למדריך המלא כאן

מאת עדי רם

מתוך האתר פסיכולוגיה עברית ברשת. פורסם ב"נפש" גיליון 19-20,פברואר 2005.

המאמר מתחקה אחר תהליך עיבוד האבל של דני על מות הוריו, ואחר תהליך חיזוק כוחותיו בהתמודדות עם החרדה והכעס שעלו וליוו תחושות אלו. דני סיים את הטיפול בדרמה תרפיה כשהוא מחובר לכוחותיו, מסוגל להיפתח אל עצמו ואל סביבתו, ולספר יחד עם הקרובים המשמעותיים לו את סיפור חייו.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת רוחל'ה בר יצחק
מתוך האתר נט-שמע - קהילת תלמידים לקויי שמיעה ב"צפונט".

"… יתרונה של דרמה-תרפיה, בעיקר עם אוכלוסייה לקוית שמיעה, שהיא אינה מתבססת רק על התקשורת המילולית, אלא בעיקר על ערוצי תקשורת בלתי מילוליים. בדרמה-תרפיה, הילד עם הלקות בשמיעה מתחבר דרך ההתנסות הפעילה והחוויה הדרמטית לשפה שבאמצעותה הוא מצליח לבטא כוחות, משאבי התמודדות, יכולות וערוצים דומיננטיים…"
לקריאת המשך הפוסט »