תיאטרוני הגוף, ספרה של ג`ויס מקדוגל – פסיכואנליטיקאית בעלת שם עולמי – מתמקד בחקירה ובהבנה של תופעות פסיכוסומאטיות במסגרת פסיכואנליטית. כדי להמחיש את הקשר ההדוק הקיים בין הגוף לנפש – המתבטא, בין השאר, במחלות שהגוף מפתח עקב מצוקות נפשיות – משתמשת מקדוגל בתיאטרון כמטפורה למציאות הנפשית. בתיאטרון זה ה"אני" כותב ומגלם דרמות נסתרו, שגם אם נוצרו בילדות המוקדמת יש להן השפעה על חייו של האדם כבוגר. "תסריטים" אלה מהווים יחד את התיאטרון הנפשי של האדם. לדעת מקדוגל "כולנו נוטים לסומסיזציה ברגעים שבהם הנסיבות הפנימיות והחיצוניות מכניעות את דרכי ההתמודדות הנפשית המקובלות עלינו".
המחבר משתפת את הקורא בסיפוריהם המאלפים של כמה מהמטופלים שלה, נשים וגברים, שהסתבכו בקשר המורכב של "אם – ילד".
ג`ויס מקדוגל, פסיכואנליטיקאית בכירה בחברה הפסיכואנליטית של פריס, מתמקדת בחקירת התופעות הפסיכוסומאטיות – הקשרים שבין הגוף לבין הנפש – וכן במיניות בכלל ובמיניות הנשים בפרט.

ספר מציה בחינה מעמיקה של נושאים עיקריים בפסיכותרפיה של הילד ושופך אור על אתגרים המתעוררים לעתים קרובות במהלך העבודה עם ילדים והורים. מדגיר מחדש מושגי היסוד בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים כגון: הברית הטיפולית, ההתנגדות, ההעברה וההברה הנגדית, התובנה וההתערבות ? ומתאימם לדרישותיו המיוחדות של הטיפול במטופלים שגילם בין 4 ל-12. המחבר מדריך את הקוראים לאורך הטיפול כולו, בעזרת כמה מקראים לדוגמה, תוך רכישת תבונה על כל הבעיות, האסטרטגיות וההזדמנויות שהטיפול מזמן. מניב תבונות ייחודיות על עולמו הרגשי והקוגניטיבי של הילד ומציג שיטות טיפול יעילות במגוון רחב של בעיות קליניות.
נבחנות לעומק ההפרעות העיקריות של גיל הילדות ומוסברות שיטות והתרבויות טיפוליות מגוונות. בפרקים, נעשה שילוב בין פרטים תיאורטיים למעשיים. ומתואר הטיפול האינטנסיבי בבעיות התפתחותיות ממושכות כגון נוירוזה של גיל הילדות, פתולוגיה של האופי, והפרעות גבוליות ונרקיסיסטיות.

הספר המוגש לקורא נועד להיות מקור מידע אובייקטיבי, ככל האפשר, בתחום הרחב והמסובך מאוד של החולי הנפשי על כל גווניו ודרגותיו. הספר נועד לציבור הרחב, הנתקל במושגים ובתופעות ומבקש לקבל הסבר ולכן הניסוח בלשון מובנת לכל. אין לראות בו ספר לימוד לבעלי מקצוע, כי אם ניסיון של הסברת המקצוע (פסיכיאטריה) לאיש מן השורה למען יבין בצורה יותר מעמיקה את הנעשה בו מבחינה תיאורטית מדעית ומבחינה מעשית, אבחונית וטיפולית.
המחבר הינו בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת גנבה, שוויץ. התמחה בנוירולוגיה ופסיכיאטריה בארץ. עסק בעבודה קלינית שנים רבות במסגרתם של מוסדות ציבוריים: קופת חולים של ההסתדרות הכללית (במרפאה לבריאות הנפש – רמת חן), עירית תל אביב (מנהל מכון שניאורסון), משרד הבריאות (פסיכיאטר מחוזי למחוז הצפון) וסמינר הקיבוצים (התחנות להדרכת הילד והמשפחה). הרצה בעבר על פסיכיאטריה של הילד בפקולטה ללימודי המשך ברפואה של אוניברסיטת תל אביב. כיום, מרצה בסמינר אורנים – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית שליד אוניברסיטת חיפה.