פרופסור פנחס נוי הוא רופא-פסיכיאטר,  פסיכואנליטיקאי ופסיכותרפיסט, בעל פרקטיקה פרטית בירושלים. חבר ואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית הישראלית והבינלאומית.

פרופסור בדימוס, לימד במשך למעלה מ-35 שנה באוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור אורח -  בביה"ס לרפואה, במחלקה לפסיכולוגיה, בבי"הס לעבודה סוציאלית ובביה"ס לחנוך. כמוכן לימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכון הפסיכואנליטי בירושלים.

פרסם 3 ספרים, בהוצאת "מודן":
הפסיכואנליזה של האמנות והיצירתיות (1999)
הפסיכואנליזה אחרי פרויד (2006)
פרויד והפסיכואנליזה (2009)

פרסם עשרות מאמרים בעיתונות המדעית בארץ ובחו"ל. תחומי מחקרו העיקריים:
חקר תהליכי החשיבה הראשוניים וביטוייהם בחלום, באמנות וביצירתיות.
הפסיכודינאמיקה של המוסיקה
התהליכים הנורמאליים של תחזוקת ה"עצמי" – וביטוייהם באישיות ממוקדת העצמי, בחלום, באמנות וביחסי היחיד והקבוצה.
המטפסיכולוגיה  של התפיסה הרב- מודלית.

באתר אסופת מאמרים.

קישור לאתר: www.noypinchas.com

]]> http://cauly.com/archives/1869/feed 0 http://cauly.com/archives/1864 http://cauly.com/archives/1864#comments Sat, 31 Jul 2010 20:02:57 +0000 ‫קובי קאולי‬ http://cauly.com/?p=1864

אני זוכר טוב יותר כשאני מצייר

"מדברים קומיקס", אתר ליצירת סיפורי קומיקס, המזמן עבודה על נושאים תקשורתיים וחברתיים, כישורי שפה וכישורי חיים לילדים עם צרכים מיוחדים.
באתר – רקעים, דמויות, חפצים וסמלים לבניית סיפורי קומיקס אישיים.

מבית מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

כניסה לאתר כאן…

מאת מיכל פישר
פורסם ב Ynet מעורבות

תערוכה חדשה של צעירים בעלי תסמונת אספרגר מציגה ציורים ופסלים מרהיבים ושונים, ומוכיחה כי "אוטיזם, על כל שלל גווניו, איננו הפרעה או מחלה, כי אם דרך חיים שונה ולגיטימית"

"Can anybody find me somebody to love" שר גיא (13), בקול שנשמע כמו הכלאה בין ג'ניס ג'ופלין לסטיבי ניקס עם נשמה של זמרת שחורה, בערב הפתיחה לתערוכה הנודדת "יוצרים מהמסגרת" שמתארחת בימים אלה במרכז ענב בתל אביב. גיא, כמו כל האמנים הצעירים המציגים בתערוכת "יוצרים מהמסגרת", הוא בעל תסמונת הנקראת "תסמונת אספרגר".

 הזרע הראשוני לתערוכה ניטע לפני כמה חודשים כשרונית רן, מתנדבת שעבדה עם בחורה צעירה בעלת אספרגר, שמה לב לכשרון ציור יוצא דופן, והחליטה לעזור לאותה צעירה ולחבריה לממש את הרצון לעצמאות אישית וכלכלית. רונית פנתה ל "בית אקשטיין תל אביב"- ארגון המספק מסגרת דיור שיקומית לצעירים הסובלים מהתסמונת, ושם הפך הרעיון הראשוני לסדנת אומנות שנמשכה מספר חודשים.

הצעירים (שחלקם עוסק באומנות מגיל צעיר מאוד) יצרו מגוון רחב של עבודות ציור, צילום, פיסול, קולאז'ים ועוד. לפרויקט חברו גם "אפי ישראל"- עמותה המסייעת לבוגרים בעלי אספרגר. העומדים מאחורי התערוכה שמו למטרה לקדם את אותם אמנים ויצירותיהם וגם לתרום להגברת המודעות הציבורית הכללית לתסמונת.

להמשך הכתבה ב Ynet כאן…

27-29 באפריל 2010, ימים ג'-ה' בסינמטק ירושלים ובמרכז בגין.

הפסטיבל מארח בימאים, יוצרים ואנשי אקדמיה מחו"ל ומהארץ ומקרין סרטים בהקרנות בכורה בישראל.

60 סרטים- הרצאות- פאנלים- סדנאות- תערוכות- מיצגי וידאו ואמנות העוסקים בנושאים כמו: אוטיזם, פיגור, עיוורון, חירשות, תסמונת דאון, אספרגר, סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, שיתוק, גמגום, נמיכות קומה ועוד. הפסטיבל מרגש, יצירתי ומלמד והוא נוגע בחיים של כולנו בין אם במישרין או בעקיפין.

לסקירה אודות הפסטיבל באתר ynet לחצו על הקישור הבא:
 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3863759,00.html

מצורפת התכניה בה ניתן להתחיל לבחור מההיצע. בתכניה נמצא המחירון (שימו לב למחירים היומיים!) ופרטים חשובים לגבי ההנגשה.

להורדת התכניה לחצו כאן.

הקדימו לרכוש כרטיסים בקופות הסינמטק: 02-5654333 (החל מה- 1 באפריל).

האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל

מה מושך אותנו ביצירת האמנות? מה הופך יצירת אמנות לדבר החורג מהפסיכולוגיה של האמן? אם האמנות היא התרחשות כי אז מהו שדה ההתרחשות שלה? מהי יצירתיות בהתייחסותה לגאון? האם היופי מסתיר או מגלה? האם האמנות מעוררת בנו הנאה ועונג או גם אי נחת ומועקה? בסדרת הרצאות זו מציגה פרופ' רותי רונן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב עקרונות בקריאה פסיכואנליטית של האמנות. האמנות הפכה לשדה אליו פונה הפסיכואנליזה עוד מימי הממציא שלה, פרויד. אין מדובר בניסיון נוסף להשביע את התשוקה לפרשנות של האמנות באמצעות מושגים פסיכואנליטיים אלא בחקירתה של האומנות כמה שיכול ללמדנו על "הנפש", לחשוף כיצד האמנות היא סוג של פתרון, של המצאה אשר לאו דווקא כפופה למישור של המשמעויות והסמלים, שתמיד פיתו את מבקרי האמנות בבואם לפרש. דווקא בהתבוננות ביצירה כסימפטום ובבחינת היחס של יצירת האמנות לדחף וללא-מודע, מתברר היסוד לכוח המשיכה שיש לאמנות עבורנו.

רשימת ההרצאות

• אמנות ללא נחת להאזנה לחצו כאן
• מה בין אמנות ופסיכופתולוגיה? להאזנה, לחצו כאן
• פרויד וליאונרדו לתמונה לחצו כאן להאזנה, לחצו כאן
• המאוים להאזנה, לחצו כאן
• סובלימציה להאזנה, לחצו כאן
• מועקה להאזנה, לחצו כאן
• התמונה – מלכודת למבט לתמונה לחצו כאן להאזנה, לחצו כאן
• היופי בעיני הפסיכואנליזה לתמונה לחצו כאן להאזנה, לחצו כאן
• יוצר וגאון
• אמנות ופירוש
• אמנות והתענגות
• אמנות כאקט וכאירוע לתמונות לחצו כאן
• לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה לתמונה לחצו כאן

פרופ' רות רונן היא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב

.

קישור לאתר המציג את שלבי ההתפתחות בציורי ילדים

כתיבה, עריכה ועיצוב: רותם עדי

ייעוץ אקדמי: תורן חוה

אתר המפרט את אחד עשר שלבי התפתחות היצירה, מגיל שנה ושמונה חודשים ועד גיל הבגרות. באתר מפורטים מאפייני כל שלב וכיצד להגיב לציור או לשוחח עליו?

כל שלב יהיה מלווה במספר מילים המקשרות לפסיכולוגיה ההתפתחותית. השלבים מחולקים לפי גיל.

האתר בנוי על בסיס הקורס "התפתחות היצירה" שמלמדת חוה תורן במכללת "אורנים". שלבי היצירה כפי שנלמדו בקורס מתייחסים ליצירה הפלסטית כולה ולא רק לציור דו מימדי.

מעבר לאתר כאן

.

.

.

.

שנתיים לפטירתו של ברט חזן, אמן, מורה וחבר.

..

ברט חזן היה אמן דאונטאון ניו-יורקי שהוכשר בפריז ויצירתו מהולה בנגיעות של קוביזם, סוריאליזם ואקספרסיוניזם אבסטרקטי.

.

חזן לימד בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק, וזכה להציג מיצירותיו ב  Smithsonian Institution, בספריית הקונגרס, ובאקדמיה הלאומית לעיצוב  National Academy of Design.

.

.

.

ברט היה בנם של מהגרים ממזרח אירופה שהיצירתיות עוברת במשפחתם: אביו היה צייר גם הוא ובין בני המשפחה ניתן למצוא אמני קומיקס וציירים מוכשרים. חזן שירת בחיל האוויר במהלך מלחמת העולם השנייה והוצב בגינאה החדשה. המראות והצבעים אליהם נחשף באזור הטרופי הפכו לאלמנטים קבועים ביצירותיו. לאחר שובו, אחרי המלחמה, נסע לפריז כדי ללמוד אמנות באקדמיה Académie de la Grande-Chaumière שם הוא נחשף למינון גבוה של קוביזם וסוריאליזם. חזן הציג את תערוכה היחיד הראשון שלו בשנת 1950, בגלריה שמונה בפריז.

.

כאשר חזר לניו יורק, למד ציור פיגורטיבי אצל הנס הופמן. ב 1952 זכה לביקורת נלהבת בניו יורק טיימס, על תערוכה שהציג בגלריית האקר. בשנת 1954, הוא החל ללמד בבית הספר של אמנות ויזואלית SVA  עד לפרישתו בשנת 2000. החל משנת 1950 הציג חזן לעיתים תכופות תערוכות יחיד בגלריות ברחבי העיר ניו יורק וב 1959 הוא זכה במענק ללימודים ברומא.

.

בהצהרתו על אמנותו כתב  ברט חזן  "כל יצירת אמנות שלי היא השלכה של עצמי לתוך היקום הקוסמי…" הוא נהג לומר כי מארי אנטואנט היא המוזה שלו, ודמותה הופיעה שוב ושוב ביצירותיו היותר סוריאליסטיות.

.

בשנת 1994 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית לעיצוב ובשנת 2000 היה חתן פרס האמנות של האקדמיה האמריקנית לאמנות ולספרות.

.

בשנותיו האחרונות היה חזן מרותק לכיסא גלגלים ולמרות זאת המשיך ביצירתו ופועלו.

.

.

ברט חזן נולד ב 19 לדצמבר 1921, בעיר ניו יורק ונפטר ב – 7 לספטמבר בניו יורק. הוא הותיר אחריו את אשתו מרי, בנו החורג הרב, ואחיו הארווי.

.

.

 .

.

.

.

.

פרופ' אדיר כהן, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, משוחח עם אורחיו על הקשר בין שיגעון ליצירה, תוך ניתוח יצירות של אמנים וסופרים. בנוסף, הם מתייחסים ליצירות של פגועי נפש המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

משתתפים:

לצפיה בחלק א' … כאן

לצפיה בחלק ב' … כאן

.

 .

קישור למאמר באתר :  Shvoong

בתמונה:  Dali: The Dream
.

השפה של האמנות: בבואנו לדון באמנות מנקודת מבטה של הקומוניקציה ניתן לחלק את אמצעי הקומוניקציה האנושיים לשתי מגמות עיקריות, ראשוניים ומשניים. המגמה הראשונית – משרתת את צורכי הקומוניקציה של החוויות והרגשות הסובייקטיביים. תהליכי חשיבה יוצאי דופן, שאינם קשורים לחיי היומיום (המאופיינים בחשיבה לוגית) ועיקרם לא רציונאלי. במגמה זו מתבטאות המערכות השונות של האמנויות (כל אמנות סביב המדיום שלה) כוללת את צורות הפעילות הנפשית – חשיבה, דמיון, ריגוש, חלימה – נשלטים על ידי חוקיות שהיא מעבר להיגיון. המגמה המשנית – משרתת את צורכי הקומוניקציה של האינפורמציה האובייקטיבית. כמו למשל מערכת השפה אותה נאלץ ללמוד הילד בשלב מסוים. בניגוד לתהליכי החשיבה הראשוניים, תהליכי החשיבה המשניים כפופים לחוקי הלוגיקה של המציאות. קיים בהם רצף הגיוני של זמן ומקום ולא ייתכן קיום של דבר והיפוכו. בילדותנו ישנו מעבר דומיננטי מצורת תקשורת ראשונית לצורת תקשורת משנית. מעבר דומיננטי זה מחייב את הילד לערוך שינויים נרחבים בכל תהליכי החשיבה והעיבוד הפנימי של האינפורמציות הקלט והזיכרון.

 המשך המאמר באתר   Shvoong

.

.

הזמנה לקורס – גופים "לא תקינים" באומנות

במוקד הקורס יעמדו עבודות אמנות, בעיקר מיצגים ועבודות גוף, אשר מאתגרות באופנים שונים מודלים גופניים הנחשבים נורמאליים ונורמטיביים. גופים "סוטים", "מפלצתיים", "פריקים" מופיעים מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד היום, בעבודות אמנות שיש להן עניין לעסוק באופן ביקורתי בסוגיות כמו זהות, מגדר, מיניות, גזע ויחסי סובייקט אובייקט, תוך הצבעה על מנגנוני ההדרה והיררכיות הכוח המגולמים בהן. הכרה של עבודות כאלה ועיון בהן, יאפשרו להרחיב את הדיון אל אופנים שונים בהם נתפס הגוף ומובנת גשמיות במסגרות מחשבה פוסט-סטרוקטורליסטיות ופוסט-מודרניות, על דרכי ההתבחנות שלהן מתפיסות מודרניסטיות של הגוף.

הקורס יתקיים בחודשים מרץ -מאי 2010, פעם בשבוע, בימי א' בשעות 20:00-21:30 .

מכון קבוצת שיח, פאיירברג 1, תל אביב

טלפון:
03-5604480 או 052-6405776

אי-מייל:
moked@sadenet.co.il

משך הקורס: 10 מפגשים.     
לפרטים נוספים על השתלמויות בקבוצת שיח לחץ כאן

 מאת: רוני נוה פרישוף
מאתר הבית של רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית.

התייחסות לחלימה באמנות הינה עתיקה כמו האמנות עצמה. לא פלא שכך. החלום והיצירה נובעים שניהם ממעמקי הנפש, מתוך היבטים סובייקטיביים, משוחררים יחסית מקונוונציות חברתיות, לא-מודעים בחלקם הגדול, ראשוניים ולאו-דוקא רציונליים, ואפילו חולקים גלי מוח דומים. החלום והיצירה מסייעים ליוצרם להתחבר אל עמקי תודעתו ולעבד חומרים המעסיקים אותו, ומניבים לו קשת רחבה של רגשות החל מכאב בלתי נסבל ועד התרוממות רוח. רגשות יקרים ועמוקים. 

בתולדות האמנות, ניתנו דגשים ומשמעויות שונות לחלום. המאמר יסקור בקצרה את הזרמים והאמנים המרכזיים שהתייחסו לחלום ביצירתם. מפאת קוצר היריעה הרשימה תתיחס רק לאמנות הציור בתקופה המודרנית.

רומנטיציזם

התנועה הרומנטית באירופה במאה ה-18 מחתה כנגד הריאליזם הקלאסי, וכנגד הרציונליזציה המדעית של הטבע והאדם בהן דגלו תנועות האינטלקטואליות ב"עידן הנאורות". התנועה הרומנטית הדגישה את מרכזיותו של האדם ואת מקומם של רגשות, השראה ואינטואיציה לא רציונליים בקיומו של האדם, כפי שבאים לידי שיא בתופעת החלום. ציור החלום נתפס כביטוי למוזה, השראה והיצירתיות של האמן.

ויליאם בלייק:
בציור זה צייר הצייר והמשורר הבריטי וויליאם בלייק את חלום יעקב: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו".

חידת היצירה העסיקה את בלייק כל ימיו. היצירה היתה עבורו כסולם, המקשר את היוצר עם יוצר העולם. הפירוש שבלייק העניק לחלום יעקב נוגע בחתירה אל מקור הבריאה, המסומלת בחדירה אל הירח, שלצידו, המלאכיות – מוזות היצירה.

פרנצ'סקו גויה

פרנצ'סקו גויה, צייר ספרדי מן המאה ה-18, נחשב כאבי האמנות המודרנית. למרות שחלק ניכר מיצירתו הוקדש לנושאים חברתיים ופוליטיים, חלק אחר תאר את האישי, המסוייט, החלומי. תמונותיו האישיות הן תמונות חזיון קודרות ורבות עוצמה, יצירות מאוחרות שעשה לאחר שהתחרש, על קירות ביתו הפרטי. ביצירות אלו הוא מעצים את סגנונו הרומנטיציסטי עד כדי ביטוי אקספרסיבי מדהים. מספר מיצירותיו הוקדשו במפורש לחלומות ולסיוטים:

אקספרסיוניזם וסימבוליזם

בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 תנועות ה-סימבוליזם  ו-אקספרסיוניזם השתמשו בחלום כייצוג של מרחב הביניים שבין מציאות לפנטזיה, עולם פנימי וחיצוני. זרמים אלו קידשו יצירה שצומחת  מרגשות סובייקטיביים ומבטאת את עולמו של האמן. התמונות האקספרסיוניסטיות מבטאות את תחושתו האינדיבידואלית של האמן ומחוייבות להן, ולא את מציאות העולם הסובב אותו. מאפיינים אותן הצבעים הסמליים, המועצמים, והדימויים המוגזמים, תוך התייחסות להיבטים האפלים והמסתוריים של הנפש האנושית. היוצרים הסימבוליסטים שילבו היבטים שונים של המציאות בדרך של רמיזות ובאמצעות סמלים דו-משמעיים אך בעלי עוצמה רבה. הם שילבו מיסטיציזם דתי וביטויים ארוטיים, דקדנטיים וקמאיים.

המשך המאמר כאן