ריקי הראל ; אנחנו רוצים לדבר עם ענת ביגר. שלום ענת.
ענת ביגר ; שלום.
ריקי הראל ; ביבליותרפיסטית.
ענת ביגר ; כן.
ריקי הראל ; עבר בשלום. קודם כל אנחנו דיברנו בעבר עם כל מיני מטפלים בשיטות, בכל מיני תחומים שונים מגוונים, אבל עם ביבליותרפיסט עוד לא. זה נשמע מאד מעניין. את מדברת בעצם על טפול באמצעות אמנות הספרות, נכון?
ענת ביגר ; בהחלט.
ריקי הראל ; איך זה עובד?
ענת ביגר ; קודם כל זה יכול לעבוד בהרבה מאד דרכים.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת דן אבן | מתוך עיתון הארץ 
אם יאושר דו"ח הוועדה להסדרת טיפול באמנויות, יוכל משרד הבריאות לפקח על התחום – בניגוד למצב כיום.

הוועדה להסדרת הטיפול באמנויות בישראל של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות הגישה את המלצותיה, שיאפשרו הכרה בלימודי טיפול באמנויות שונות – לרבות טיפול במוזיקה, אמנות חזותית ופסיכודרמה – כלימודי תואר שני.
כיום מטפלים באמנויות גם בעלי תעודה בלבד. אולם על פי החלטות הוועדה בראשות פרופ' אדיר כהן, ראש הקתדרה לחינוך וחברה באוניברסיטת חיפה וראש החוג לחינוך במכללת יזרעאל, טיפול באמנויות יוכר מעתה רק למסיימי תואר שני.
לאחר אישור ההמלצות, כל המציג עצמו כמטפל באמנויות ללא הרקע הנדרש יסתכן באישום פלילי. עם זאת, החוק יחול רק על סטודנטים שיחלו לימודיהם בטיפול באמנות לאחר אישור ההמלצות, וצפוי להכיר במטפלים באמנות שכבר עוסקים במקצוע בארץ.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת רותי הרפז

תרפיה באומנות הנה תהליך טיפולי המבוסס על ההנחה כי מחשבותיו ורגשותיו  העיקריים של האדם הנובעים מהלא מודע, זוכים לביטוי בעיקר באמצעות דימויים בלתי מילוליים.  

האומנות משמשת אמצעי תקשורת בלתי מילולי להבעת רגשות, התנהגויות שונות, כעסים ודחפים מודעים ובלתי מודעים.  

אמצעי ההבעה האומנותיים משמשים לשתי מטרות המושפעות אחת מהשניה: האחת אמצעי לביטוי מגוון הרגשות המציפים את האדם והמטרה השניה ,שינוי עמדות ושיפור ברגשות וההתנהגויות באמצעות הכלי  האומנותי כמתווך "בלתי ישיר". 

לקריאת המשך הפוסט »

.

מאת: אפרת גל, דרמה תרפיסטית

"העולם כולו במה וכל האנשים שחקנים הם",  אמר וויליאם שקספיר. האם באמת כך הדבר? האם אנחנו כל הזמן משחקים בתפקידים שונים ואיננו מאפשרים להכיר את דמותנו האמיתית?

כן…ולא… אולי השאלה הנכונה לשאול היא מהי דמותנו האמיתית? האם יש אחת כזו? או אולי לכל אחד מאתנו ישנן דמויות פנימיות רבות אשר בהזדמנויות שונות באות לידי ביטוי? האם הדמות שאני משחקת כאימא היא אותה אחת איתה אני מגיעה לעבודה? האם כשהנהג שחותך אותי בכביש ואני פולטת קללה  פוגש את אותה דמות שיוצאת בערב לתיאטרון? ומה קורה כאשר דמות אחת פנימית משתלטת על שאר הדמיות שלנו ודוחקת אותן לפינה? כלומר, מה קורה כאשר אני קמה עצבנית וכל היום כועסת? או למה אני מגיבה שוב ושוב כמו אמי כשנשבעתי לעצמי שאני לא רוצה להיות כמוה… האם אין בי חלקים אחרים? איך אני נותנת לדמות שלה לשוב ולהשתלט לי על החיים, האם אין לי רפרטואר אחר של תגובות או של דמויות?  ואיך זה קורה שכבר בגיל צעיר הילדים מרגישים צורך לשחק בפנינו בתפקיד מסוים ולא בתפקיד אחר? איך זה שיש ילד שכל הזמן נפגע ובוכה, בעוד אחיו כל הזמן צוחק ומאושר? מי משחק איזה תפקיד? ומי שם על עצמו מסכה? והאם הוא יודע להוריד את המסכה וללבוש עליו לפעמים מסכה אחרת?

.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: דקלה זר – שחקנית וכותבת בתיאטרון גיל עד ונאוית יחיא, סטודנטיות במכון להכשרת מטפלים, מכללה ירושלים.

הפרוטגוניסט במפגש, היא סינדרלה.

רקע ותאור כללי: סינדרלה בת 17, יפה, חיוורת, שיער אסוף, עיניים עצובות.
סינדרלה מגיעה ממוצא אנגלי. היא בת יחידה להוריה. חונכה להיות ילדה טובה, צייתנית ומנומסת.
כשהייתה בת 4, חלתה אימה במחלה ומאז סינדרלה זוכרת שאביה היה עסוק מאוד בטיפול באשתו. היא (סינדרלה) , עשתה הכל כדי לא להפריע, הפכה לילדה עצמאית ובוגרת, השתדלה להתנהל באופן שלא יפריע להורים. כשסינדרלה הגיעה לגיל 8, נפטרה האם. היא זוכרת שאביה טיפל בה באהבה, אך לא ממש זוכרת שיחות ארוכות איתו. שנתיים לאחר מכן, התחתן האב עם אלמנה ו 2 בנות. מאז הידרדר מצבה של סינדרלה. האבא נסגר יותר והתעסק בענייניו והאם ובנותיה התעמרו והתעללו בסינדרלה.הן נהגו להשפיל אותה, להעביד אותה בפרך, האם החורגת גערה בה ובודדה אותה מהסביבה.
סינדרלה מצאה נחמה בעכברים ובציפורים שסביבה. אביה נפטר כשהיתה בת 12 ומאז רק החריף מצבה. לא היתה מרוכזת בביה"ס. חברים ממילא לא יכלו לבקרה בביתה ולכן לא יצרה קשרים חברתיים, מאחר וידעה שאין להם סיכוי.
לקבוצה הטיפולית הגיעה ביוזמת יועצת ביה"ס, שראתה את המצוקה והבדידות בה שרויה סינדרלה.

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

מפגש מוסיקלי חברתי בין זמרים בעלי צרכים מיוחדים לבין נגנים ממגמת מוסיקה

מאת: עזז פרנקו, מוסיקאי, זמר ומטפל במוסיקה

.

'נפגשים בפסגה' הינו פרויקט המפגיש זמרים בעלי פיגור קל עד בינוני מבית ספר 'אופק' הרצלייה, עם נגנים ממגמת המוסיקה של תיכון ראשונים הרצלייה. שתי הקבוצות נפגשות באופן קבוע אחת לשבוע, לעבודה מוסיקלית משותפת הכוללת: משחקים מוסיקליים וחברתיים, וחזרות מוסיקליות על רפרטואר שירים מסגנונות שונים ומגוונים. החוויות המשותפות של שתי הקבוצות הינן חוויות של הפריה הדדית המספקות העצמה ובטחון לכל אחד ואחד מהמשתתפים.

הזמרים הינם חניכים מבית ספר 'אופק' בהרצלייה, בעלי פיגור קל עד בינוני, בגילאים שבין 12 ל20 כשהבנים מהווים כ 70% מהקבוצה. הנגנים רובם בני 15-16 ממגמת המוסיקה בבית ספר תיכון ראשונים בהרצלייה משתתפים בפרויקט כחלק ממחויבות אישית, לפעמים ישנם גם נגנים יחידים מהקונסרבטוריון, גם בקבוצה זו הרוב לבנים. מיון המשתתפים בשתי הקבוצות מתבצע על סמך היכולת המוסיקלית, הנגנים אמורים לדעת לנגן ברמה סבירה לליווי של שירים מסגנונות שונים, והזמרים ממוינים לפי יכולות שונות הקשורות לשירה יחידנית ושירה משותפת.

.

לקריאת המשך הפוסט »

.

עבודת מחקר (תזה) מאת חדוה נוביץ'

הוגשה לאוניברסיטת לסלי, יולי 2006.

.

העבודה במלואה כאן 

.

.

מאת: חדוה נוביץ' –  M.A תרפיה בפסיכודרמה. מפתחת ומנחת סדנאות בארגונים ועסקים

www.metaplim.co.il/hedvanovich

.

סדנאות הן כלי נוסף לפיתוח מנהלים ועובדים ועוסקות בנושאים שונים ומגוונים. (מכירה, דילמות ניהוליות, תקשורת, שיתוף פעולה, משא ומתן, תרבות ארגונית ועוד). היתרונות בסדנאות למידה הוא ביכולת להשתתף עם מנהלים נוספים בחווית הניהול, לאפשר סיעור מוחות והפריה הדדית ובשונה מהלמידה האישית למול יועץ מתאפשר מפגש עם מנהלים נוספים המתמודדים באותן סוגיות ניהוליות והינם בעלי עמדות שונות וזוויות הסתכלות מגוונות.

לקריאת המשך הפוסט »

מאת: מיקי מנטש - תרפיסטית במוסיקה, רכזת התרפיסטיות במתי"א רמת-גן רוית זכות- פסיכולוגית חינוכית שפ"ח רמת-גן

מזה מספר שנים מתקיימת ברמת גן קבוצת הורים אשר הינה פרי שיתוף פעולה של מתי"א והשרות הפסיכולוגי. הקבוצה מיועדת להורים לילדי גן המקבלים טיפול רגשי במסגרת המרכז הטיפולי של מתי"א ר"ג. הילדים המטופלים נמצאים בגני חובה רגילים והופנו לועדת שילוב עקב קשיים רגשיים הבאים לידי ביטוי, בחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך. קשיים חברתיים ואף קשיים נוספים כגון קשיי שפה או קשיים בתחום המוטורי. חלק מהילדים מלווים גם כן ע"י גננת שי"ח או מקבלים טיפולים שונים כגון: ריפוי בעיסוק, או רפוי בדיבור.

  לקריאת המשך הפוסט »