מאת: דקלה זר – שחקנית וכותבת בתיאטרון גיל עד ונאוית יחיא, סטודנטיות במכון להכשרת מטפלים, מכללה ירושלים.

הפרוטגוניסט במפגש, היא סינדרלה.

רקע ותאור כללי: סינדרלה בת 17, יפה, חיוורת, שיער אסוף, עיניים עצובות.
סינדרלה מגיעה ממוצא אנגלי. היא בת יחידה להוריה. חונכה להיות ילדה טובה, צייתנית ומנומסת.
כשהייתה בת 4, חלתה אימה במחלה ומאז סינדרלה זוכרת שאביה היה עסוק מאוד בטיפול באשתו. היא (סינדרלה) , עשתה הכל כדי לא להפריע, הפכה לילדה עצמאית ובוגרת, השתדלה להתנהל באופן שלא יפריע להורים. כשסינדרלה הגיעה לגיל 8, נפטרה האם. היא זוכרת שאביה טיפל בה באהבה, אך לא ממש זוכרת שיחות ארוכות איתו. שנתיים לאחר מכן, התחתן האב עם אלמנה ו 2 בנות. מאז הידרדר מצבה של סינדרלה. האבא נסגר יותר והתעסק בענייניו והאם ובנותיה התעמרו והתעללו בסינדרלה.הן נהגו להשפיל אותה, להעביד אותה בפרך, האם החורגת גערה בה ובודדה אותה מהסביבה.
סינדרלה מצאה נחמה בעכברים ובציפורים שסביבה. אביה נפטר כשהיתה בת 12 ומאז רק החריף מצבה. לא היתה מרוכזת בביה"ס. חברים ממילא לא יכלו לבקרה בביתה ולכן לא יצרה קשרים חברתיים, מאחר וידעה שאין להם סיכוי.
לקבוצה הטיפולית הגיעה ביוזמת יועצת ביה"ס, שראתה את המצוקה והבדידות בה שרויה סינדרלה.

.

תאור המפגש: ( סינדרלה עומדת בחוסר שקט ולא מדברת)
מטפלת: אני רואה שאת לא רגועה. מה הכי מפריע לך עכשיו?
סינדרלה: שאני נמצאת כאן. יש לי עוד המון עבודה בבית. כשאני אחזור- תחכה לי כל העבודה הזו.
מטפלת: מה יקרה אם לא תעשי אותה?
סינדרלה: אימי החורגת תשתולל. אין לי כוח לזה. העבודה מרגיעה אותי.
מטפלת: איזה חדר את מנקה קודם?
סינדרלה: את הסלון
מטפלת: איך הוא נראה? בואי נסדר אותו
(סינדרלה מתחילה לסדר. כסאות בכניסה, סלון, חלון, פורשת בד על הרצפה כשטיח)
מטפלת: מישהו אומר לך משהו בזמן שאת מנקה?
סינדרלה: כן, היא והבנות שלה תמיד יגידו משהו, אבל זה כבר לא אכפת לי.
מטפלת: בואי נביא אותה, את האם החורגת שלך (נבחר אגו מסייע לתפקיד האם) איפה היא עומדת?
(סינדרלה מעמידה אותה על כסא גבוה) תספרי לנו עליה בכמה מילים
סינדרלה: היא אשה רעה.. מנצלת את החלשים. אין בה טיפה של חמלה. היא מרוכזת בעצמה ושום דבר אחר לא מעניין אותה.
מטפלת: מה היא אומרת לך?
סינדרלה: תסיימי מהר לנקות כאן, הנוכחות שלך מעצבנת אותי.
( אני מגישה לה את המטאטא וסינדרלה מתחילה לטאטא את הסלון. ברגע המתאים אני מסמנת "לאם החורגת" להתחיל לדבר)
אם חורגת: תסיימי כאן כבר! הנוכחות שלך מעצבנת אותי! את מעצבנת אותי! תסיימי כבר! את מעצבנת אותי!
( סינדרלה מאיצה את עבודת הטאטוא ולפתע מפסיקה)
מטפלת: מה קרה?
סינדרלה: לא יודעת..
מטפלת: על מה את חושבת?
סינדרלה: חשבתי על אבא שלי. איך זה קרה לי. למה הוא התחתן איתה? יכולנו להישאר רק שנינו, הכל היה נראה אחרת. (אנחנו נפרדות מהאם החורגת)
.

מטפלת: בואי נביא את אבא. ( נבחר "אבא". סינדרלה עומדת במקומו) שלום אבא של סינדרלה. היא הביאה אותך לכאן היום, כדי שתוכל לסייע לנו להבין מה קרה? אבל לפני כן, תוכל לספר לנו על סינדרלה?
אבא: סינדרלה ילדה טובה. אני עצוב שכך היא מרגישה. לא ידעתי. אם הייתי יודע- אולי הייתי עוזר
מטפלת: אתה עזרת לה כבר פעם, כשנזקקה לעזרה?אני יודעת שאתה מגדל אותה מגיל צעיר.
אבא (סינדרלה): היא לא ביקשה אף פעם עזרה. אם היתה מבקשת- הייתי עוזר לה.
(האגו מסייע מחליף את סינדרלה ונכנס לתפקיד האב)
אבא: אם היית מבקשת- הייתי עוזר לך. אף פעם לא ביקשת עזרה
סינדרלה: אני יודעת, סליחה..
.

מטפלת: סינדרלה, הייתי רוצה להביא לך כפיל. את מסכימה?
סינדרלה: כן, אני אשמח. (נבחר כפיל ואנחנו חוזרים שוב על המשפטים האבא מדבר וסינדרלה מבקשת סליחה)
כפיל:אני צריכה לבקש ממך עזרה? אתה אבא שלי!! אתה לא רואה שאני סובלת? אתה הפקרת אותי
סינדרלה: ציפיתי שתראה לבד, שתעזור לי, ידעתי שיש לך דאגות משלך ולא רציתי להכביד
כפיל: מגיל 4, אני דואגת לך ולאמא. אני עדיין ילדה קטנה ואף אחד לא מטפל בי! לא אכפת לכם ממני.
סינדרלה: אולי אכפת לך, אבל אתה סומך עלי יותר מידי. אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר
כפיל: אני בודדה, אין לי אף אחד.אני זקוקה שיאהבו אותי
סינדרלה: אני זקוקה לאהבה, אין לי אף אחד. (סינדרלה מתיישבת, מחזיקה את ראשה בין ידיה)
מטפלת: מה קרה? למה התיישבת?
סינדרלה (בקול חנוק): קשה לי, אני מבקשת עזרה. אני לא רואה שום פיתרון
מטפלת: מה עוזר לך כשאת עצובה כ"כ?
סינדרלה: הציפורים מזמרות ואני שרה איתן. השירה עוזרת לי. גם הציפורים שלא עוזבות אותי ,עוזרות לי.
מטפלת: למה את זקוקה, סינדרלה?
סינדרלה(בלהט): אני זקוקה לחברים, זה היה נותן לי כוח. היה טוב גם אם אבא ואמא היו יותר תומכים בי, אני זקוקה לאומץ, לביטחון עצמי.
מטפלת: הבאת לכאן הרבה דברים. בואי נעשה סדר ונתחיל להביא לכאן את כל מי שיחזק אותך.
(סינדרלה בוחרת לפי הסדר: ביטחון עצמי , אבא ואמא , חברים, אומץ, יצירתיות. היא מעמידה את כולם סביבה)
מטפלת: תני לכל אחד משפט
סינדרלה: הביטחון העצמי אומר: לא מגיע לך יחס כזה, את חזקה!!! אבא ואמא אומרים: אנחנו אוהבים אותך וגאים בך! החברים אומרים: לא ניתן שיפגעו בך. האומץ אומר: תנסי פעם אחת- את תצליחי!
היצירתיות אומרת: אני השמחה שבך
כולם אומרים לה את המשפטים לפי הסדר שבחרה סינדרלה.
.

מטפלת: אני חושבת שהגיע הזמן שנחזור לסלון ולעבודת הטאטוא, הפעם את נמצאת עם כל החיזוקים שהבאת, ונביא גם את האם החורגת. את מוכנה?
סינדרלה: כן, אני חושבת שכן. (האם החורגת חוזרת. סינדרלה מתחילה לטאטא ומאחוריה עומדים המסייעים.)
האם החורגת: תסיימי כאן כבר! הנוכחות שלך מעצבנת אותי! את מעצבנת אותי! תסיימי כבר! מעצבנת!!!
(סינדרלה שותקת. אני מסמנת למסייעים לומר לה את המשפטים.)
" תנסי- את תצליחי" "אנחנו אוהבים וגאים בך" "לא מגיע לך יחס כזה- את חזקה"
סינדרלה מסתובבת אל האם החורגת, מביטה ברצפה ואומרת בשקט
סינדרלה: אל תדברי אלי בצורה כזו. אני לא מוכנה לשמוע אותך יותר
מטפלת: תעצרו לרגע. תבחרי מישהי במקומך (סינדרלה בוחרת והיא עומדת במקומה) בואי תעמדי כאן ותביטי עליהם תראי איך זה נראה.
(הסצנה מתרחשת וסינדרלה מביטה. היא רואה את האם החורגת עומדת על כסא גבוה וגוערת בה. היא מביטה בסינדרלה שעונה לה בשקט ומסתכלת על הרצפה.. סינדרלה עומדת המומה)
מטפלת: מה את חושבת?
סינדרלה: כך אני נראית? כזו חלשה? קטנה? זה לא יכול להיות! זה חייב להשתנות. מספיק כבר!
מטפלת: אז בואי ותחזרי לשם, נעשה זאת שוב. (הסצנה חוזרת על עצמה)
אם חורגת: תסיימי כבר! את מעצבנת אותי! (סינדרלה עוזבת את המטאטא, הולכת אל האם החורגת ומורידה אותה בכוח מן הכסא הגבוה.
סינדרלה: את לא תפחידי אותי יותר! ויש לך מספיק כסף- אז תממני עוזרת- כי אני מתפטרת!! תצאי מהחיים שלי! את והבנות שלך! תצאו מהחיים שלי!!! (כל הקבוצה מוחאת כפיים לסינדרלה)
מטפלת: סינדרלה, אנחנו צריכות לסיים, הייתי רוצה שנסיים בתמונה מתוך חלום שלך.. איך היית רוצה לראות את עצמך?
סינדרלה: הייתי רוצה לראות את עצמי לבושה יפה, בשמלה מפוארת, חופשיה ומאושרת, רוקדת עם נסיך מקסים.
אנחנו נפרדים מכולם ובוחרים "נסיך". יש מוסיקה ברקע והנסיך וסינדרלה רוקדים מאושרים.
.

ניתוח תיאורטי של הויניאטה
המטפלת פותחת את הפסיכודרמה עפ"י סינדרלה בסלון הבית – המרחב הטיפולי. הסביבה אותה בוחרת סינדרלה, היא אחד הפרמטרים ב"סטינג" הטיפולי בפסיכודרמה שלה. הצורך להכניס את סינדרלה למציאות בה היא נמצאת בבית.

.
היכולת שלה לשחזר את הסלון תעזור בחימום ותסייע לה לשחק את עצמה. השחזור יעזור לסינדרלה לחזור למציאות מחוויה אחרת. בנוסף, היא תוכל לחקות את המציאות, ללמוד לפתח תגובות חדשות למצב קיים. לפתח טכניקות של חיים מבלי להסתכן בתוצאות רציניות , או באסון ותוכל לשים לב למימדים שאולי לא נראים במציאות היומיומית (מורנו 1966).

.
סינדרלה נעזרת באגו מסייע בתפקיד האם. עצם החוויה, מאפשרת לסינדרלה לצאת מתוך עצמה ולראות איך היא מדברת מתוך אמה. ז"א- לומר את שעל ליבה ולפעול , לנסות, להיכשל בתפקיד בלי חשש, מפני שהיא יודעת שתינתן לה אלטרנטיבה אחרת, מה שמפחית חרדה ומאפשר לספונטאניות לצאת. אז תיווצר תגובה חדשה למצב ישן (הולמס 1994). היא תלמד גישות שונות לדברים מהם היא פוחדת. גישות אלו תוכל לאמץ בחיים עצמם.

.
סינדרלה מביאה את האבא, שנפטר- הפונקציות המיוחסות ליקום מבטאות ערך קיומי לסינדרלה. ההתעלמות מממשות של חיים ומוות והיכולת להביא את זה ממקומה הסובייקטיבי ומדמיונה, תאפשר לה הרחבה של הקשר לצרכים שלה ביחס לעצמה (מורנו 1966) ויאפשרו לה להגיע לפורקן רגשי ,שלילי/ חיובי ולתובנה חדשה.
המטפלת חשה בעמדה החלשה של סינדרלה בדיאלוג עם אביה. היא נחלצת לעזרתה, בעזרת ה"כפיל", ע"מ לאפשר לה לבטא את הרגשות החבויים בה והקולות הפנימיים שלא מוצאות דרכן החוצה. המטפלת רוצה לתמוך ולהכיל את סינדרלה- המציאות שלהן אחת- אחדות. מה שיאפשר לסינדרלה לתת אמון בתהליך, לא לפחד מרגשותיה. ע"י האחדות עם המטפלת, היא תוכל לחשוף את עצמה (ד"ר טיאן דייטון).

.
אם השלב הזה יעבור טוב, תהיה יכולת לעבור לשלב הבא: "הקול הפנימי , שיקוף: סינדרלה מודה כי קשה לה ולמרות הכל, היא מבקשת עזרה.
לעזרתה מגיעים הקולות הפנימיים, האומץ, הביטחון. שוב היכולת להביא משהו מופשט, שהמפגש איתו מאפשר לה להבין את צרכיה ואף לחוות אותם כאילו קיבלה אותם.
כאשר הסצנה מתרחשת שוב סינדרלה "יוצאת" מהתמונה וניגשת להתבונן.

.
המראה/ השיקוף כולל שלושה שלבים. החזקה, טיפול והצגת האובייקט. סינדרלה עברה את שלב הכפיל והיא מוכנה להמשיך אל השיקוף. כשהשיקוף יעבור כהלכה, היא תרגיש מובנת יותר והקשר שלה עם הסביבה יהיה בהיר יותר. בכך שהיא מורידה את אימה מן הכסא, אנו רואים שהיא קיבלה כוחות ועוברת שינוי בתפיסה.
לבסוף, היא משתמשת בדמיון ובספונטאניות לאחר תהליך ארוך ומפחית חרדה (הולמס 1994). היא מביאה את חלום הנסיך, השיחרור.
השימוש בזמן עתיד, מאפשר לסינדרלה להרגיש בטוחה יותר מאשר בעבר ,או בהווה ותמונת חיים עתידית טובה, תאפשר לה יותר רוגע, אופטימיות, תקווה וכוח (מורנו 1994).